ציטוט על התבודדות:
מתוך "ליקוטי עצות" סעיף טו: אף על פי שהבכיה לפני השם יתברך בתחינות ובקשות טובה מאוד, אף על פי כן כשאדם אומר תהילים או שאר תחינות ובקשות, או שמשיח בינו לבין קונו, וחושב ומצפה ומסתכל בדעת ובכל פעם שיבכה ויוריד דמעות- גם זה הוא מחשבה זרה ומבלבלת הכוונה, כי העיקר שיכוון דעתו לומר הדיבורים בכל ליבו באמת, שיטה אזנו וליבו לשמוע מה שמוציא מפיו; ואם יתעורר לבכיה- מה טוב, ואם לאו- אל יבלבל כוונתו בשביל זה).