המלצה:

../images/Emo91.gifהמלצה:

ישנו ספר המלווה אותי מאז ילדותי, קראתי אותו לראשונה בגיל 11, ומאז אני חוזרת וקוראת אותו מידי פעם [מתחילתו עד סופו], מתאהבת מחדש, מגלה עוד ועוד רבדים נסתרים, תענוג לנשמה. אותו ספר הוא "לוליטה" של ולדימיר נבוקוב, רומן שערורייתי וסוחף, כתיבה בעברית מליצית, משחקי מילים מרתקים, תיאורי אהבה משובבי נפש וסיפור עוצר נשימה על כמיהה ולמען האמת סטייה,המתפתחת לאהבה אכזרית, אבסורדית, חולנית אך כנה ואבסולוטית. אני מאמינה שהספר ילווה אותו בסגנונו לאורך שנים. לכל מי שלא נהנה מאותו סיפור אהבה שופע הומור, יצרים, נוגות, אושר וכנות חודרנית - מאוד, מאוד מומלץ!! אשמח לשמוע תגובות מאנשים שכבר התוודעו ליצירת המופת הזו. ספרים הם חמצן לדמיון ולנפש.....
שבוע מעולה לכולם... מלנכוליה....
 

Scummy

New member
הנה עוד משהו בשבילך

"מאה ימים בסדום" מאת המארקיז דה סאד
רק מה, כדאי לדלג על הקטעים הפורנוגרפיים, המעט משעממים לכשעצמם, ולעבור ישר לקטעים ההגותיים, בשביל לקלוט את מלוא העוצמה הסאדית.
 

rannot

New member
משחר ילדותי.

את לוליטה קראתי, לא כל כך התלהבתי אז אני אשתוק. רק רציתי להגיד שסיר הסירים זה ספר שמלווה אותי מהילדות (שהיתה לא כל כך מזמן)... עוד יגיע היום בו אני אעביר אותו הלאה בשרשרת. מומלץ לגיל הרך - "סיר הסירים" - אלונה פרנקל.
 

Rivendell

New member
"שלום, אני אמא של נפתלי"

ספר מופת. כל מילה מיותרת. |ריוונדל רצה לחפש סיר|
 

דוסטו

New member
הי, כאן אבא של זבולון

יש לי סיר בשבילך. סיר בשול? סיר לילה?
 

דוסטו

New member
לוליטה -יצירת מופת

מסע היסורים שבספר הזה עבר מחרמות ועד להפיכה ליצירת מופת שחוצה זמן ומקום, היא ההוכחה שפרויד צדק.sex is the name of the game נאבוקוב מתעסק ב'לוליטה' בשבירת טאבואים. הפעם -פדופיליה. מסעו עם לוליטה הוא מסע לתוך האיד בנפש האדם כיצור מיני.
 
ואם כבר ספר ילדות... מה אומר לכם השם- "כל מה שהיה אולי וכל מה שקרה כמעט לקרשינדו ולי"? זה הספר שליווה אותי בשנות ילדותי. קראתי אותו בערך 15 פעם ואחר כך הקראתי אותו פעמיים לאחי הקטן ושוב התמוגגתי. דבורה עומר מצוינת ובמיוחד נקשרתי לציורים המדהימים של אראלה (שהיתה, דרך אגב, מטפלת שלי בקיבוץ). לכל מי שיש ילדים- מומלץ ביותר.
 

דוסטו

New member
ספרי ילדים

תעשו אן-דן-דינו על בפרי נורית זרחי. כל מה שיצא =טוב. כנ"ל אריך קסטנר. ו'לוליטה' הוא כל מיני דברים. הוא ספר עם ילדות. רק לא ספר ילדים.
 

Rivendell

New member
ספרי ילדים. מצויין!

אני עם דוסטו - נורית זרחי נפלאה, אריך קסטנר נהדר. לוליטה לילדים?!?! אני לא ממליצה. משל קסטנר, האהוב עלי תמיד היה "פצפונת ואנטון". היו לי בבית כמעט את כולם, אבל זה ספציפית היה תמיד ליד המיטה, בטווח השגה. עד היום אני זוכרת במדויק חלקים נרחבים של העלילה, אפילו ששנים לא ראיתי את הספר. גם "35 במאי" הוא יצירה מדהימה, מה שמזכיר לי שהשמועה אומרת שיש לזה תרגום חדש. מישהו ראה/שמע/יודע? למיטב זכרוני לא היתה שום בעיה בתרגום הקודם...
וזה מזכיר לי שלפני כמה ימים כשנהגתי (נהיגה היא זמן האיכות שלי, אז אני חושבת) נזכרתי בספר שמאוד אהבתי בתור ילדה - "אורחת לשנה אחת" - על ילדה שמקבלת לשנה את הקביה (חזיר ים קטן, נדמה לי) של בן של חברים שנוסעים לשליחות. מישהו קרא?
 

Boojie

New member
לאחרונה קראתי שוב ספר של אגדות

אנדרסן, שזכור לי בנוסטלגיה מילדותי... אז לא שהאגדות הן פחות אגדות, אבל המסר שלהן, כשקוראים אותו בפרספקטיבה של היום, נראה ממש מחריד. אמנם לפחות חלק מהסיפורים נראה שאנדרסן כתב בראייה הומוריסטית וצינית על הנורמות של ימיו, אבל עדיין... אגב, זה קרה לי עם כמה וכמה ספרי ילדים ישנים שהזדמן לי לקרוא לאחרונה. מסרים שהיום ממש לא היו עוברים, בין אם מפני שהם מתייחסים לארגון חברתי שכבר לא עובר היום (שוביניזם, בעיקר, אבל גם פרטים אחרים, כמו מסרים גזעניים או מעמדיים) או מפני שהם מחנכים ילדים לצייתנות עיוורת. בעה.
 

Crazy_Bitch

New member
ומה עם אוזו ומוזו מכפר קקארוזו?

וכל נפלאותיו של דר' סוס? ומעשה בחמישה בלונים? אין הרבה דברים שאני אוהבת יותר מספרי ילדים...
 

Rivendell

New member
את אגדות אנדרסן

יש גם לי בהישג יד. פנגווין, המבורכים
יש שם גמהב שאהובות עלי במיוחד, שבאמת בקריאה של היום נראות לי אחרת. בעיקר אני אוהבת את מלכת השלג. בילדות זאת היתה אגדה שמאוד הפחידה אותי והיום אני רואה אותה באור שונה. וגם לקרוא את בת הים הקטנה זו תמיד חוויה
ואי אפשר בלי העצוב מכולם - מוכרת הגפרורים הקטנה.
 

דוסטו

New member
נורית זרחי וקסטנר

וספרי הילדים של לאה גולדברג, ואפילו ספרי הילדים של יונתן גפן ועוד כמה נכסי צאן ברזל (השד מכתה ז', מחניים איזהו גבור וכ' וכד' וכיוצ"ב) עומדים אצלי בארון במדף משלהם והם יעמדו שם עד שהיורשים שלי ימלאו אחרי הצוואה שלי ככל שזה נוגע לספרים.
 

lady_anne

New member
קסטנר לקצת-יותר-גדולים

ששומר על קו ה"קומדיה של טעויות" נקרא "שלושה גברים בשלג", ומספר על מיליונר וינאי אמיד שמחליט לבדוק איך נראים החיים מהצד ה"עני" שלהם. ספר מצחיק ששולח חיצים לעבר המעמד העליון באוסטריה, ושופך אור, במיטב המסורת הקסטנרית, על הנשפים, המסיבות וחופשות הסקי. ספר נוסף המיועד לילדים אך יעורר גם את תיאבונם של המבוגרים (תרתי משמע) הוא "גרגנטואה ופנטגרואל" של ראבלה.
 

doormouse

New member
השרשור נהדר אני אוהבת ספרי ילדים

אני עדיין שומרת אצלי הרבה ספרי ילדים ישנים שקשה למצוא אותם כמו ד"ר דוליטל בהוצאת אמנות וכו' יש לי כמעט כל ספרי כתרי והיו שם ספרים שהייתי קוראת עשרות פעמים בעיקר קול קדומים, כלבם של בני בסקרוויל ואי האלמוגים יותר אהבתי ספרי הרפתקאות מספרי רומנטיקה כמו הספרים של דיומא, ורן ,טווין, וולטר סקוט אבל אהבתי גם את נשים קטנות, פוליאנה לא יודעת למה אבל אני אוהבת לקרוא ספרות של המאה ה 19 ותחילת המאה ה 20 וכמובן יש לי את פו הדב ועליזה בארץ הפלאות והרוח בערבי הנחל שהוא אחד הספרים האהובים עלי ביותר גם בספרות ישראלית הרוב שקראתי הוא קלאסי - אלתרמן, לאה גולדברג,ע.הלל איך אפשר להשוות בין דודי שמחה, ברמליי, עוץ לי גוץ לי לזבל שמפרסמים היום לילדים
 

אפיפני

New member
אולי אליסה של ארץ הפלאות

יכולה למלא חלומות פדופילים ויקטוריאניים אבל לוליטה? נובמת....
 

אפיפני

New member
ילדות

בשבילי חוצממה שהזכרתם זה גם: "יותם הקסם" של קורצאק= האבא של ההרי פוטרים ולוקח אותם בסיבוב (לדעתי). וגם ספר קטן ומופלא של מיכאל אנדה (פחות מוכר מהמפורסם האחר שלו) בשם: "ג'ים ונהג הקטר". ולנצח אזכור את דמעות הגיל שזלגו ממני כאשר ג'ים שלפי האיור שליוה את הספר: היה ילד קטן שצמוד לדמות בעלת עגוליות כדורית שעליה היה מונח עיגול נוסף קטן יותר בתור ראש (נהג הקטר כמובן), חונה באופן הטבעי ביותר עם הקטר שלו בחדר האכילה של הנסיכה הסינית או משהו כזה. מרגש כל כך.
 
למעלה