../images/Emo13.gif
תודה רבה.. אין לך מושג כמה אני זקוקה לזה, כאילו אני לפעמים מרגישה כ"כ לבד.. התרחקתי מאוד מחברותיי..ונמאס לי כל הזמן להתלונן בפניהן על מצבי וכמה שקשה לי ורע לי, במיוחד בחגים, היו מלא זמנים, שפשוט הייתי לבד בבית כי אין לי רישיון, ולא היה לי איך להגיע ממום למקום, אז זה יצא שהייתי לבד הרבה פעמים ובחיים לא הרגשתי ת'בדידות ככה. פעם לא היו רואים אותי בבית,כל הזמן הייתי יוצאת ומבלה 24 שעות ללא הגזמה, זה גם כמובן בתקופה שלפני התגייסתי. ואז שהתגייסתי גם היו לי פול בעיות, באשר לתפקידי, והיו בקרים שלא הייתי מסוגלת לקום ממיטה מרוב רוע ובצבא, אין דבר כזה לא להגיע או שמביאים לך ריתוק, ואצלי, להישאר בבסיס זה בעייתי כי מאז שהכל קרה, זה נהייתי סתם מופנמת עם עצמי, פחות הצלחתי להתיידד עם אנשים, לא היו לי חברים בכלל בהתחלה, רק אחרי זמן מה מצאתי לי ת'פינה החמה שלי, שגם שם אני לא תמיד נהנת להיות, אז אני הולכת לחדרי המגורים שלי, בכדי להתבודד, להיות לבד, מה שלפעמים אני מרגישה גם ככה ואיני יודעת מה לעשות... כאילו לודעת, הפסקתי למצוא כייף בדברים... היה לי מסיבת יומולדת לפני איזה חודש וחצי.. שהיה יחסית מוצלח, ואני אפילו לא מוצאת מה היה כל כך טוף בו.. וכולם התלהבו ורוצים אפילו השבוע, אעשה שוב מסיבה... אך אני לא מצליחה להנות משום דבר, אין לי חשק לדברים, וסה בהחלט גם יכול להרחיק אותי מחבריי שכן אוהבים לבלות ואיני רוצה להתגלות כמישהי יבשה.. אוףףף אני מסובכת עם עצמי, וגם עןשה דיי הרבה בעיות בצבא שעוד יותר מקשות עליי-מה שאיני עושה כלל בכוונה. אני חיה כבמעיין בועה כזו שאני לא מצליחה לצאת ממנו וזה נמשך טו מאץ' טיים-לא מודעת במיוחד לסביבתי וזה פוגע בהם. בכל מקרה מצטערת על האורך, הייתי חייבת לשפוך, תודה על תגובות או על הקדשת זמן הקריאה!
