special one1

New member
תודההה לכולכן!!

וואלה מי זו? אני מתהה להכיר מישהי פחות או יותר בגילי שמבינה אותי ואני אותה, כך ששנינו נוכל להסבית ולדבר על הכאב , זה נורא מקל לדבר עם מישו שמבין אותך ויכול לתמוך בך והההפך.. אז אני אשמח אם תגידי לי מי זו.
 

special one1

New member
../images/Emo9.gif

היי, זה פעם הראשונה שאני כותבת בפורום הזה. אז ככה, אמי נפטרה לפני כ- 10 חודשיים, ואני נחשבת לבת יחידה, אין לי גם אבא, כי הוא נפטר שהייתי בת שנתיים... אני בת 19.. יש מישהי פה שגם עוברת את אותה חוויה? כי זה מאוד משפיע עליי כנראה ואני רוצה ללכת לפסיכולוג, כי מזה השתנתי מאז מה שקרה... יש מישהי\מישו במקרה כאן שיכולה להזדהות איתי?
 
שלום לאחת המיוחדת../images/Emo13.gif

ברוכה הבאה אלינו. אימי נפטרה לפני 11 חודשים ואני מזדהה בכל הקשור לתחושות הללו ואני יכולה להגיד לך שזה מאוד מאוד משפיע עליי, כל כך השתניתי מאז שזה קרה, הפכתי למישהי אחרת. אני לא יכולה להזדהות איתך לגבי השאר כי אבא יש לי
. אני יודעת על שתי בנות מהמשתתפות הקבועות בפורום שאין להן אמא ואבא. מקווה שתישארי איתנו. אה,ו..לילה טוב
 

special one1

New member
../images/Emo13.gif

תודה רבה.. אין לך מושג כמה אני זקוקה לזה, כאילו אני לפעמים מרגישה כ"כ לבד.. התרחקתי מאוד מחברותיי..ונמאס לי כל הזמן להתלונן בפניהן על מצבי וכמה שקשה לי ורע לי, במיוחד בחגים, היו מלא זמנים, שפשוט הייתי לבד בבית כי אין לי רישיון, ולא היה לי איך להגיע ממום למקום, אז זה יצא שהייתי לבד הרבה פעמים ובחיים לא הרגשתי ת'בדידות ככה. פעם לא היו רואים אותי בבית,כל הזמן הייתי יוצאת ומבלה 24 שעות ללא הגזמה, זה גם כמובן בתקופה שלפני התגייסתי. ואז שהתגייסתי גם היו לי פול בעיות, באשר לתפקידי, והיו בקרים שלא הייתי מסוגלת לקום ממיטה מרוב רוע ובצבא, אין דבר כזה לא להגיע או שמביאים לך ריתוק, ואצלי, להישאר בבסיס זה בעייתי כי מאז שהכל קרה, זה נהייתי סתם מופנמת עם עצמי, פחות הצלחתי להתיידד עם אנשים, לא היו לי חברים בכלל בהתחלה, רק אחרי זמן מה מצאתי לי ת'פינה החמה שלי, שגם שם אני לא תמיד נהנת להיות, אז אני הולכת לחדרי המגורים שלי, בכדי להתבודד, להיות לבד, מה שלפעמים אני מרגישה גם ככה ואיני יודעת מה לעשות... כאילו לודעת, הפסקתי למצוא כייף בדברים... היה לי מסיבת יומולדת לפני איזה חודש וחצי.. שהיה יחסית מוצלח, ואני אפילו לא מוצאת מה היה כל כך טוף בו.. וכולם התלהבו ורוצים אפילו השבוע, אעשה שוב מסיבה... אך אני לא מצליחה להנות משום דבר, אין לי חשק לדברים, וסה בהחלט גם יכול להרחיק אותי מחבריי שכן אוהבים לבלות ואיני רוצה להתגלות כמישהי יבשה.. אוףףף אני מסובכת עם עצמי, וגם עןשה דיי הרבה בעיות בצבא שעוד יותר מקשות עליי-מה שאיני עושה כלל בכוונה. אני חיה כבמעיין בועה כזו שאני לא מצליחה לצאת ממנו וזה נמשך טו מאץ' טיים-לא מודעת במיוחד לסביבתי וזה פוגע בהם. בכל מקרה מצטערת על האורך, הייתי חייבת לשפוך, תודה על תגובות או על הקדשת זמן הקריאה!
 
שלום לך

שלום לך אני לא בת יחידה, אך אימי נפטרה כשהייתי בגילך, הייתי גם חיילת כשזה קרה. מבינה אותך מאד שהשתנת, זאת באמת מכה קשה. אני בזמנו לא הלכתי לטיפול פסיכולוגי, דבר שאולי היה מאד עוזר לי, רק כיום אני הולכת (כיום אני בת 44 בדיוק היום...) ואני יכולה לומר לך שזה בהחלט דבר חשוב שמאד מקל. קשה ולוקח זמן לעבד אובדן כל כך עצום, אם את יכולה להרשות לעצמך כבר עכשיו לטפל בכך, עשי זאת למען עצמך. מחזקת את ידייך בתמיכה, יונית.
 

Ofra m

New member
היי יונית והמון מזל טוב../images/Emo65.gif../images/Emo65.gif

כפי שהבנתי מדברייך היום יום הולדתך ולכן ביום שמח זה ברצוני לאחל לך רק טוב ולאן שתלכי יילך המזל איתך. ממני עופרה.
 
רב תודות לך עופרה ../images/Emo140.gif

תודה רבה לך עופרה,,,, מבינה שגם את חגגת לפני ימים ספורים יום הולדת, מאחלת לך מכל הלב המון המון טוב, כיף וכל שתירצי - לו יהי.
יונית.
 

ymz

New member
מזל טוב ליום ההולדת ../images/Emo77.gif../images/Emo65.gif

את יכולה להוסיף את תאריך יום ההולדת שלך בלוח אירועים, כך לא נפספס אותו ונוכל לאחת לך מזל טוב. מצ"ב קישור להוספת אירוע: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/community_eventsOffer.asp?id=983
 
יונית..../images/Emo65.gif

המווווון מזל טוב ליומהולדתך
המון אושר
אהבה
בריאות
ושמחה
תמיד!!! מקווה שעבר לך בכיף...
 

Ofra m

New member
אומנם אין לי את אותה החוויה אך

אני יכולה לנסות להבין אותך, כמו הרבה בנות כאן, שמחה שנכנסת לבתינו החם והקט, יש מקום בו גם בשבילך ונשמח להצטופף איתך כאן. ברוכה הבאה
 

hartuvim

New member
הי מיוחדת

אני מזדהה, למרות שפרטי הביוגרפיה שונים (אמי נפטרה כשהייתי בת 16, ויש לי אבא וגם אחות ואח). גם אני הרגשתי שמסלול חיי השתנה ועד היום אני מרגישה שהייתי גדלה אחרת אם הנסיבות היו אחרות, וזה כנראה נכון. וודאי ובוודאי שהאירועים הללו משפיעים עליך (איך לא?). אני הגעתי לטיפול בערך 6 שנים אחרי שאמי נפטרה והלוואי שהייתי הולכת קודם (אבל כנראה שזה הזמן שלקח לי להבשיל ולהיות מוכנה לטיפול). אז אני ממליצה בחום על טיפול, מאוד כדאי לך ללכת. למה הכוונה שאת "נחשבת לבת יחידה"? האם יש לך משפחה/חברים/קרובים שתומכים בך או נמצאים בשבילך? איפה את גרה (האם את גרה לבדך?) אני שולחת לך חיבוק לדרך ומקווה שתכתבי עוד קצת על עצמך בקרוב. שירה.
 

special one1

New member
../images/Emo4.gif

אממממ...אני בת יחידה לגמרי.. יש לי משפחה אך אני לא כ"כ קרובה אליהם, יש לי מעיין קושי בלסמוך על אנשים מטבע דברים כמובן, ויש לי חברים קרובים אך בזמן האחרון גם מהם התרחקתי, יש לירק את חבר שלי, שהוא נחשב לחבר הכי טוב שלי.. ועימו אני נוטה לבכות ולשפוך את ליבי... אך כמובן ששוב זה לא משנה כמה הוא יתמוך, אני עדיין ארגיש ת'חוסר של אמא ואני גם רק בת 19,עדיין צעירה עם כ"כ הרבה אחריות שמעולם לא הייתי מוכנה אליה
 
נאי לצערי מזדהה איתך.....

אמא שלי נפטרה לפני 3 שנים... ואבא שלי נפטר לפני 4 שנים... ואני בת יחידה אבל יש לי 5 אחים... וכן, אני גם בת 19.... (עוד מעט 20... אבל ששש... אל תגלי
) שאלה לי אליך: איפה את גרה???? כמה שתדברי עם חבר, משפחה, אמא זה משו שונה... אמא זה אמא.... ת'אמת שגם אני באותו מצב שלך.... אז אין לי כ"כ מה לנחם ולעודד.... רק דבר אחד... תדברי תמיד על מה שכואב לך...... אל תתני לעצמך להתמודד לבד...... שולחת לפחות
שיעודד....
 

special one1

New member
היי

תודה רבה רבה לך..
המקרה שלך משום מה נשמע אפילו יותר קשה משלי.. איך את מצליחה להחזיק מעמד עם כל כך הרבה אחים? או הם גדולים והם עוזרים לך?? מה שנרראה לי דיי חשוב. זה הקטע, שהייתי טיפשה, זלזלתי בה מאוד לפני שנה... גיל התבגרות, יוצאת הרבה, ואין לי אבא ואמא שלי הייתה הרבה בבית ואני הייתי כ"כ טיפשה לא לשים לב למה שיש לי מתחת לאף.. ועכשיו אני מתמודדת עם האובדן הגדול של חיי..
 

ymz

New member
היי special one1

וברוכה הבאה. הגעת למקום הנכון, כאן תמצאי הרבה בנות שיבינו אותך כי בעצם עברנו דברים דומים בחיינו. אני באופן אישי איבדתי את אבי כאשר הייתי בת 12 בערך ואימי נפטרה כמה שנים לאחר מכן. אני מבינה שאין לך אחים, אבל יש לך עוד משפחה? איך את מסתדרת עם המצב הקיים? את בת 19, אז אני מבינה שאת בצבא, ובטח חייבים להכיר בך כחיילת בודדה ואת אמורה לקבל מהם עזרה גם בנושא הטיפול (אמנם זה קב"נ אבל תבקשי ממש"קית ת"ש שתעזור לך למצוא אחד טוב)
 
שלום לך..../images/Emo20.gif

ברוכה הבאה אלינו..
שמחה שמצאת אותנו.. וכמובן שאת מוזמנת להישאר ולהיות חלק מה
בקשר לטיפול.. לדעתי זה משהו מאוד חשוב.. שלב מאוד חשוב בהתמודדות (עם הרבה דברים בחיים) לי אישית זה מאוד תורם ועוזר.. בצבא את בטח יודעת שאת יכולה לפנות לקב"ן.. ובנוסף לכך יש אפשרות לקבל טיפול ע"י עובדת סוציאלית או מטפל מחוץ לצבא.. אבל צריך לברר לגבי זה כי אני לא ממש יודעת פרטים.. אולי המשק"ית ת"ש תוכל לעזור..? שיהיה בהצלחה... ואנחנו איתך...
 

SSnow

New member
מחזקת אותך

היי, את לא יודעת כמה ריגשת אותי, אני יושבת עכשיו עם דמעות בעיניים (וזה כבר משהו כי אני לא אחת שבוכה בדר"כ),הסיפור שלי מאוד דומה לשלך... גם אני איבדתי את אמי בגיל 19, אבי נעלם זמן רק לפני זה (הוא לא מת אבל הוא מת מבחינתי),ויש לי אח קטן ממני (אז בן 13) כך שלא הייתה שום תמיכה מצידו, ההיפך אני הייתי התומכת שלו כי הוא ממש התפרק... כל זה היה לפני כ-4 שנים ואני הייתי לפני גיוס, התגייסתי 6 שבועות אחרי שאמי נפטרה, ואגב מי שאמרה שחייבים להכיר בה כחיילת בודדה , אולי זה נכון במצבה אבל לי הצבא עשה את המוות בלהכיר בי כחיילת בודדה.... יש לי קרובים בארץ אבל (גם אני כמוך) לא קרובה אליהם וזה דיי הדדי כי לא היינו קרובים גם כשאמי הייתה בחיים, לצערי היום אין דרך לגשר על הטעויות שלי בעבר ולכן אני ממליצה לך לא לעשות אותן... תנסי להתקרב לקרובים שלך הם היחידים שאולי יכולים לעזור לך להרגיש "במשפחה" עד שתיצרי אחת משלך... במקרה שלי הייתי לבדי בעולם, גם אני ללא רשיון (ואפילו ללא חבר) כך שעולמי לאט לאט עזב אותי מאחור, וכן נהיה שכל החגים הייתי לבד. החברות שלי (שאני מוכנה למות בשבילן) היו יוצרות קשר לעיתים רחוקות מדי, העניין שלהן בי כנראה אבד, ואני יודעת שהשמחת חיים שלי אבדה לכן לא היה הרבה במשותף... הבדידות והרצון להיות לבד זה מתכון בטוח לחיים בודדים, אל תעשי את זה לעצמך, אני יכולה להבין את הרצון, כי גם לי הוא היה, אבל עכשיו אני משלמת מחיר יקר, אין לי קשר עם קרובי, נותקו רוב הקשרים שלי עם החברות ואפילו את אחי אני בקושי רואה... מסופו של דבר מה שאני רוצה להגיד, אני מבינה אותך ומחזקת אותך, אצלי עברו כבר 4 שנים ועשיתי טעויות חמורות מדי ומצד שני למדתי לחיות איתן... אני מציאה לך לקחת את הזמן(הוא אכן עוזר) אבל אל תשכחי שככה אי אפשר לחיות חיים שלמים... מקווה שהבעיות בצבא יפתרו או יראו לפחות קלות יותר, כי לא הרבה יכולים להבין מה זה לעבור צבא ללא משפחה, רק מי שעבר את זה יכול להבין...(לדעתי לפחות) מצטערת זה יצא ארוך, מקווה שתוכלי למצוא פה משהו לתחבר אליו או אולי אפילו משהו שיראה את האור בקצה המנהרה...
 

אדומה2

New member
היי מיוחדת אחת ../images/Emo13.gif

אני יעל, אני איבדתי את אימא שלי לפני 4 שנים ואת אבא שלי לפני שנה וחצי. אני אומנם בת 30 (טוב, בסדר, 30 ויותר מחצי, אבל די, נו, עד מתי אספור את החצאים??), *טיפה* יותר גדולה ממך, אבל אשמח לשוחח איתך- מייל, מסר, פה בפורום, איך שנוח לך- אבל אני חושבת שיש לנו כמה דברים משותפים. את מוזמנת מתי שתרצי. תוכלי למצוא את פרטי ההתקשרות בכרטיס האישי שלי (לחיצה על הכינוי שלי).
 
למעלה