היי, תודה רבה על קבלת הפנים
אז אין לי כל כך דרך פשוטה להציג את זה. אני חיה במאבק מאוד גדול במה שקשור במיניות שלי. בתור ילדה, חוויתי אירוע מיני (שאיני רואה כטראומה, אך בהחלט עשה את שלו), שאולי השפיע על הדרך בה המיניות משתקפת לי, ועם כל ההגיון שבכך- לרוב זה נראה לי כל כך לא קשור. מאז ומתמיד לא ראיתי את עצמי כמינית. אני חושבת שסקס הוא הנאה גדולה, כמו שטוענים רוב מוזרי העולם, אבל לא לי. הרעיון שאני, בתוך סיטואציה מינית- לחלוטין לא נעים לי. הצורה היחידה בה אני יכולה להרגיש מגורה, או שאני מסוגלת "לסבול" מגע או מחשבה מינית שכוללת אותי בתוכה, היא כשאני מעט שיכורה, מה שמבחינתי יוצר צורך מדומה ולא אמיתי במיניות, וגם שם, הוא די מינימלי. היו לי תקופות בחיים שבהן הרגשתי מעוררת מינית, בלשון המעטה, אבל גם אז לא ברמה שגרמה לי לרצות לחלוק יצרים עם אף אחד. סקס נתפס בעיני כלא טבעי, מאוד מוזר לי איך אנשים מסוגלים. מאוד מאוד. דבר כל כך פולשני ומאולץ, דבר פשוט... מוזר. הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי מודה על כך שאין בי את התאווה הזו, אני חושבת שהיצר הזה לפעמים שולט באנשים יותר ממה שנדמה להם, והראייה "התמימה" שלי על העולם אולי מונעת ממני הנאה פיזית מסוימת שהייתי אמורה להרגיש, אבל היא מאפשרת לי לראות דברים יפים אחרים, שאנשים לא מסוגלים לראות כי הם כל כך נשלטים על ידי מיניות וכל מה שהיא מביאה איתה, שזה בעיקר ניצול, משחקים ורדיפת בלתי פוסקת אחר דבר חסר משמעות אמיתית. שוק בשר שאני שמחה שאני לא חלק ממנו! בכל אופן,... עוד קשה לי להודות בזה, ואני לא יודעת כמה זה עניינם של אחרים, אבל אני שמחה שאני לא היחידה.