מצאתי מצאתי
איזה שיר יפה יְהִי חֶלְקִי עִמָּכֶם/ ח. ביאליק יְהִי חֶלְקִי עִמָּכֶם, עַנְוֵי עוֹלָם, אִלְּמֵי נָפֶשׁ, רֹקְמֵי חַיֵּיהֶם בַּסֵּתֶר, צְנוּעֵי הָגוּת וַעֲלִילָה, חֹלְמִים נַעֲלָמִים, מְמַעֲטֵי דְבָרִים וּמַרְבֵּי תִפְאָרֶת; גְּנוּזָה חֶמְדַּת רוּחֲכֶם בְּתוֹכֲכֶם כִּפְנִינָה בְקַרְקַע יַמִּים, וּסְגֻלּוֹתֵיכֶם, כְּגַרְגְּרֵי יַעַר, בְּחֶבְיוֹן צְלָלִים תִּפְרֶינָה. לְבַבְכֶם – הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ, וְשִׂפְתֵיכֶם – שְׁעָרָיו הַסְּגוּרִים, שׁוֹעִים – וְלֹא הֻגַּד לָכֶם, נְגִידֵי רוּחַ – וּבַל-יְדַעְתֶּם, אֳמָנֵי הַשְּׁתִיקָה הַיָּפָה וְכֹהֲנֵי דִמְמַת אֱלֹהִים, לֹא-תִשְׁלֹט עֵין זָר לְעוֹלָם בְּחַג נַפְשְׁכֶם וּבְאֶבְלָהּ; אוֹר אֶחָד לְעֵינְכֶם תָּמִיד, אוֹר שָׁקֵט וְנוּגֶה, וּבַת-שְׂחוֹק אַחַת, רַבַּת בִּינָה וּסְלִיחָה, לְשִׂפְתֵיכֶם, לִפְקֹד בָּהּ, בְּלִי הַכְרֵעַ כַּף, אֶת-כָּל-הַבָּא לִקְרַאתְכֶם: הַגְּדוֹלוֹת עִם-הַנִּקְלוֹת, כַּצְּדָקוֹת כַּחֲטָאִים גַּם-יָחַד; אַט אַט, כְּמוֹ עַל רָאשֵׁי אֶצְבָּעוֹת, תַּעַבְרוּ בִּנְתִיבוֹת חַיִּים, וְלִבְּכֶם עֵר, וְאָזְנְכֶם קַשּׁוּבָה, וְעֵינְכֶם מְשׁוֹטֶטֶת תָּמִיד, וְנַפְשְׁכֶם חֲרֵדָה לִקְרַאת כָּל-רַחַשׁ יֹפִי וְנִדְנוּד תִּפְאָרֶת, עָבֹר וְזָרֹעַ סְבִיבְכֶם בְּאֶפֶס יָד וּבְלִי-כַוָּנָה אֶת-הָאֱמוּנָה וְאֶת-הַטֹּהַר, הָרֹעֲפִים מִכָּל-יֵשׁוּתְכֶם כַּעֲרֹף מִשָּׁמַיִם תְּכֵלֶת וּצְלָלִים מִיַּעַר רַעֲנָן. אָכֵן לִמּוּדֵי הַחֲרֵשׁ אַתֶּם וְחִדְלֵי קוֹל וּדְבָרִים, פִּיכֶם לֹא-יַבִּיעַ גְּדֹלוֹת וְכַפְּכֶם לֹא-תִיצַר רָמוֹת, יִגְוְעוּ מַאֲוַיֵּיכֶם בְּלִבְּכֶם וְגַעְגּוּעֵיכֶם בְּחֵיקְכֶם יִכְלוּ, לֹא-יָד לָכֶם בְּמַעַרְכוֹת חוֹזִים וְלֹא-נַחֲלָה בְּבָתֵּי מַשְׂכִּית, עֲרִירִי יָמוּת תַּחְתָּיו צַעַדְכֶם לְלֹא הֵד וָרֹשֶׁם, וְאוּלָם חַיֵּיכֶם – מֵיטַב חֶזְיוֹנְכֶם, וְתִפְאַרְתְּכֶם – עֶצֶם הֱיוֹתְכֶם; אַתֶּם הַשּׁוֹמְרִים הַנֶּאֱמָנִים לְצֶלֶם אֱלֹהִים בָּעוֹלָם! יוֹם יוֹם, וּרְסִיסִים רְסִיסִים, בְּאוֹר עֵינְכֶם וּבְשִׂרְטוּטֵי פְנֵיכֶם, יֻגַּר יְפִי חַיֵּיכֶם אֶל חֲלַל הָעוֹלָם, כְּהִנָּגֵר מַעְיָן חָתוּם אֶל לֵב נָהָר לְהַחֲיוֹתוֹ – וְהוּא לֹא יֵדָע. וְחַי אֱלֹהִים, אִם-יֹאבַד נִיד אֶחָד מֵעַפְעַפֵּיכֶם וְאִם-יִפֹּל אַרְצָה הַקָּטָן בְּזַעְזוּעֵי נִשְׁמַתְכֶם! כְּשִׁירַת הַכּוֹכָבִים כֵּן יַעַמְדוּ יִרְעֲדוּ לָנֶצַח בַּחֲלַל הָעוֹלָם, וּבְדוֹר אַחֲרוֹן, גַּם בַּאֲבֹד שָׂרִיד לְשִׁירֵי הֵימָן וִידוּתוּן, וְזֵכֶר לְחָכְמַת כַּלְכֹּל וְדַרְדַּע – הֵם עוֹד חָיֹה יִחְיוּ, וְנִגְלוּ שֵׁנִית בְּאוֹר עֵין אַחַד הָאָדָם וּבְצֶלֶם פָּנָיו.
