ריטלין

[סנונית האחת]

../images/Emo86.gif../images/Emo88.gifריטלין../images/Emo40.gif

הבן שלי בן 15 נוטל ריטלין מזה חצי שנה עקב בעיית קשב וריכוז בזמן הלימודים. הריטלין אכן הביא אותו למצב של שקט וריכוז בשיעורים אך קיימת תופעה אחרת: עצלות... הילד לא מוכן מעבר לשעות הלימודים לעשות כלום-שום דבר שקשור בלימודים. לא מכין שיעורי בית, לא מגיש עבודות ואיך לא: לא מתכונן למבחנים. מה עושים עם הצרה הזאת?

 

[פרחבר]

מוכר, מוכר מוכר

הבן שלי בן 16+, לא מוכן לעשות מעבר לנידרש וקבלת המינימום. "לא רוצה להיות חנון", דוחה כמה שאני יכול... חלק מגיל ההתגברות ולא רק... איך הציונים שלו?? מצליח? נכשל? אם מצליח ואין לו שליליים - הייתי עוזבת אותו. לבן שלי יש 3 מורות פרטיות שעוזרים לו, אין לו שליליים, מוגש לבגרויות בציונים טובים, מכין שיעורי בית שבא לו וגם אז זה ב-23:30!!! כל עוד המורים לא מתלוננים, משתדלת לא ללחוץ יותר מידי. בקשר לעבודות - חייבים ללחוץ - אין ברירה, מזכירים לו כי אי הגשת עבודות, פרושה הורדה בציונים, יעשה עבודה ב-חצי שעה (במקרה הטוב) לפחות לא יירד ציון על אי הגשה. אפשר לדבר עם המורה שתזכיר לו - כך אנחנו נצא פחות "נודניקים"... הבן לוקח קונצרטה לפי בקשתו.

 

[סנונית האחת]

../images/Emo8.gifהיי פרחבר ../images/Emo24.gif

תודה על השיתוף. הבן שלי עד לפני שנה היה די מוביל בכיתה והשנה היתה ירידה מאוד דרסטית בלימודים. מאז שהוא לוקח את הריטלין הוא אכן שקט בשיעורים ורמת הריכוז עלתה והוא אפילו נהנה מהשיעור ולוקח חלק אבל מרגע שהוא מגיע הביתה - מחשב, מחשב ועוד מחשב. לא מכין שיעורים ולא לוקח שום חלק במה שקשור ללימודים. הוא במקביל בחצי שנה האחרונה מקבל שיעורים בהוראה מתקנת וזה אכן הקפיץ אותו בציונים בנושא הבעה ולשון (החלק שעליו הם עבדו לאחרונה). אנחנו כבר לא נכנסים בו משום שהעברתי את האחריות אליו. הסברנו חזור והסבר שהוא צריך לקחת אחריות למעשיו ושכך ייראה העתיד כמו שהוא ישקיע בו...

 

[פרחבר]

תארת את הבן שלי....

מכין שיעורים רק שרוצה... העברת האחריות פרושה - להעביר אחריות, מהרגע שקיבלתי החלטה כי נושא השיעורים הפרטיים הוא באחריותו בלבד - קביעת השיעורים, הכנתם וכד' - ירדתי מהנושא לחלוטין! כאשר הפסיד שיעור פעם (כי שכח) עלות השיעור היתה מהכיס האישי/פרטי שלו - וזו היתה הפעם הראשונה והאחרונה שזה קרה. אחריות צריך להראות ולא לשמוע עליה, מהרגע שאמרתי הנושא עבר אליך - מבחינתי הנושא היה סגור! הוא צריך להבין שאכן האחריות עברה והינה *שלו* בלבד בלי תזכורות יומיומיות בנושא..... אגב - בנושא תזכורות - כמו כולם - במשפט השני הוא נאטם ולא שמע כלום....

 

[סנונית האחת]

../images/Emo89.gif../images/Emo45.gif

נראה ששתינו (?) באותה סירה. אולי נקים איזה מעגן יחד?

 

[פרחבר]

בשמחה ../images/Emo24.gif

הוא עולה עכשיו ל-יא'... איך הזמן רץ.... בחט"ב היה גם בכיתת ספורט בבי"ס - דבר שלדעתי מאוד עזר לו. מהיכן בת"א (איזור...)

 

[סנונית האחת]

היי פרחבר../images/Emo24.gif../images/Emo23.gif

שלנו עולה לכתה ט' משחק טניס (מקום 2 בליגה ביישוב) עם IQ מאוד גבוה, ילד מקסים: רגיש ועדין אוהב לעזור, אוהב חברה, כולם חברים שלו אבל מה לעשות: אלוהים לא חנן אותו בטוסיק ללימודים. אז נתפלל ששניהם יתאפסו קצת אינשאללה בשנה הקרובה... אנחנו מאזור השרון.

 

[shukerfrance]

בהחלט סיוט אבל

כמו פרחבר אומרת, לאת לאת בלי לחצים. לקבוע זמנים קצרים ןלהחליט ביחד באיזה שעה (היותר מתאימה לו בין כל הסידרות וסידורים שלו). זו הדרכה עם הבנה ומו"מ. הוא צריך ליווי זה גם בגיל הזה. ואם הוא עומד במטלה, יהיה צ'ופר מתאים לו. לבנות "הסכמים" כך עובד עם הבן שלי, אורן, 14. there are ups and downs חוב הזמן זה עובד. בבדאי נותנים לו לבחור בין אפשרויות שונות על מנת לא להישמע "קשוח" מדי. אבל לא לוותר גם בגיל זה, גם אם הוא עובר אותך בראש, גם אם הוא מתפרץ במילים ורעש (מותר לו). לא לוותר לו. בהחלט מצב עדין כי אנו מתעסקים גם כן עם "מרד ההרמונים". שיטה שלי ללואות אותו עזור לו להתקרב לשולחן עבודה שלו בלי להישמע "חטטן" מידי: למשל בערב א', לעבור על כל יחידת שיהיו ב-ב' ולשאול אותו על החומר שהוא לומד ברגע זה. לא חקירה, לא חטטנות אלא התעניינות. כאשר שמתי לב שאורן התמודד עם כעס פנימי, הצעתי לו לדבר עם מי שהוא חשב נכון .הוא גילה לי שלא יכול כי לא רוצה לדבר על דברים פרטיים שלו לכל אחד. אז הוא הסכים לפגוש פסיכולוגית שעזרה לו מאד מאד מאד. עכשיו נוע אחר עם מצבי רוח אבל חיובי סה"כ. בכל מקרה עכשיו חופש הגדול והגיע הזמן לנשום לכלם. מקווה שיועיל לך. בהצלחה פרנסס

 

[סנונית האחת]

../images/Emo24.gif../images/Emo13.gif

אכן מתחברת לכל מה שכתבת. נכון לעכשיו בששת החודשים האחרונים הוא מקבל שיעורים בהוראה מתקנת שמוכיחים את עצמם... נותר רק להתפלל שזה יילך וישתפר ואולי החופש המתקרב יתן לו אפשרות להתפרק ולחזור למסלול בשנה"ל הבאה.

 

[spidergirl]

ראיתי את השאלה שלך בשרשור

של ד"ר אדר, מקווה שאני לא מתבלבלת. קודם כל, הילד לוקח רק SR אחד, מינון נמוך לאללה. שנית - כשהוא צריך להכין שיעורים הוא בלי כיסוי ריטלין (מנסיוני - משימה קשה). הייתי מציעה לעבור לקונצרטה ולהעלות את המינון לאלתר בהתיעצות עם רופא.

 

[סנונית האחת]

../images/Emo13.gif spidergirl

נראה לי שבשנת הלימודים הבאה זה מה שננסה.

 

[חיוך נצחי]

לימודים,ציונים,ושאר ירקות

הבנתי ממה שכתבת שהילד חכם מאוד, ציוניו מאז תחילת טיפול תרופתי והוראה מתקנת, משתפרים, קשוב ומשתתף בכיתה. מה לא תקין? נסי לרגע לחשוב, שלאחר יום עבודה את מגיעה הביתה עם ערימת עבודה ומתישבת לעבוד עוד שעה שעתיים. האם אין צורך למנוחה? לעיסוקים אחרים? הלימודים הינם עבודה מתישה לילדינו במיוחד. האם מס' שעות ביום לעיסוקים אחרים הן טעות באמת? כל עוד אין ירידה בלימודים, אין צורך בשיעורי עזר פרטיים- מדוע זה מטריד?

 

[סנונית האחת]

מקסים ומדהים../images/Emo23.gif

הוא באמת מקסים ומדהים וכולם אוהבים אותו קטנים וגדולים, הבעיה היא שמעבר לשעות הלימודים (הוא מסיים בסביבות 13:00) הוא חוזר הביתה ולא עושה כלום בנושא הלימודים. שיעורים, עבודות, להתכונן למבחנים וכו'. מכאן שהוא לא מצליח להתרומם ולחזור לציונים המדהימים שהיו וכן יש ירידה בלימודים (ממוצע 7 בערך לעומת ממוצע 9+ בעבר). ואני לא אמא "פולניה" שדוחפת ל-100 כל הזמן, ממש לא, אני רק רוצה שישמור על ממוצע של 8+ ויוכל עוד שנה לעבור לתיכון שהוא רוצה ושלא יעמוד במצב שבו הוא לא יוכל להתקבל לבי"ס/מגמה שהוא רוצה בגלל גליון ציונים לא טוב. וחוץ מזה תודה על ההתיחסות.