../images/Emo86.gif או חארטה ?
הבן שלי נמצא בחוג כדורגל שלושה חודשים . כבר למעלה מחודש הוא חוזר מאד מתוסכל מהחוג. המאמן של הקבוצה נותן תשומת לב יתרה רק לילדים החזקים ומהחלשים ממש מתעלם. צפיתי מהצד בשיעור אחד ונוכחתי לגלות שהוא טופח על השכם באמת לילדים החזקים. דיברתי איתו פעם אחת בנוגע לבן שלי ולהרגשה שלו. הוא אמר לי שהוא ילד עדין מידי ולא ממש אקטיבי ..אלא פאסיבי. תגובתי אליו היתה שכמאמן של קבוצה הוא צריך לשתף ולעודד את מי שפאסיבי ולהכניס אותו למרכז העיניינים ולא לתת לו הרגשה של קיפוח.. דיברתי גם עם מנהל בית הספר לכדורגל..והוא אמר שהוא יפתור את הבעייה. שום דבר לא השתנה.היום הבן שלי התחיל לבכות לפני החוג ואמר לי שהוא אף פעם לא בוחר בו כראש קבוצה. אמרתי לבן שלי שאנחנו הולכים יחד לחוג ונדבר עם המאמן. דיברתי איתו יפה ואמרתי לו שלא ייתכן שתהיה אפליה בין הילדים. ילדים צריכים להגיע לחוג בכייף עם חיוך ולא עם תחושת תסכול. "גברת הבן שלך עדין מידי ..הוא לא רץ כמו כולם ..וזה מה יש " אמרתי לו "תקשיב לי טוב ..הבן שלי הוא כמו כולם וברור לי שיש ילדים חזקים יותר וחזקים פחות..אבל אתה כמאמן צריך לאמן קבוצה שלמה ..לעודד ללמד לאמן ולחזק אותם ..זו המטרה ! זה כמו שאני אגיד לך "הילד שלך לא טוב בחשבון והוא לא יידע לעולם חשבון זה מה יש " בקיצר אין עם מי לדבר אני רותחת מעצבים על החוסר אנושיות שלו , חוסר הגישה שלו לילדים , האנטיפטיות והיהירות שלו... חזרתי הביתה והרמתי טלפון שוב למנהל בית הספר .זה אחד מבתי הספר לכדורגל המובילים באזור השרון.אמרתי לו שאני מצפה שכמאמן יתנהג לילדים כשווים ולא יקפח אותם הוא אמר לי שיפתור את העניין. כן אני לביאה בכל מה שקשור לילדים שלי .. אז לא מספיק אני צריכה להתמודד עם פרנסה ...וכל מיני חבילות על הראש.. גם מחוג שילד אמור להנות אני צריכה להרגיש חרא ... סיפרתי לאבא שלי המקסים שהיה בעבר גם שחקן כדורגל ותיאטרון הוא הלך לצפות בבן שלי משחק ולהחזיר אותו מהחוג..ועל הדרך לדבר עם עלאק ה "מאמן " אוףףף כמה אני כועסת על "המאמן" הזה
הבן שלי נמצא בחוג כדורגל שלושה חודשים . כבר למעלה מחודש הוא חוזר מאד מתוסכל מהחוג. המאמן של הקבוצה נותן תשומת לב יתרה רק לילדים החזקים ומהחלשים ממש מתעלם. צפיתי מהצד בשיעור אחד ונוכחתי לגלות שהוא טופח על השכם באמת לילדים החזקים. דיברתי איתו פעם אחת בנוגע לבן שלי ולהרגשה שלו. הוא אמר לי שהוא ילד עדין מידי ולא ממש אקטיבי ..אלא פאסיבי. תגובתי אליו היתה שכמאמן של קבוצה הוא צריך לשתף ולעודד את מי שפאסיבי ולהכניס אותו למרכז העיניינים ולא לתת לו הרגשה של קיפוח.. דיברתי גם עם מנהל בית הספר לכדורגל..והוא אמר שהוא יפתור את הבעייה. שום דבר לא השתנה.היום הבן שלי התחיל לבכות לפני החוג ואמר לי שהוא אף פעם לא בוחר בו כראש קבוצה. אמרתי לבן שלי שאנחנו הולכים יחד לחוג ונדבר עם המאמן. דיברתי איתו יפה ואמרתי לו שלא ייתכן שתהיה אפליה בין הילדים. ילדים צריכים להגיע לחוג בכייף עם חיוך ולא עם תחושת תסכול. "גברת הבן שלך עדין מידי ..הוא לא רץ כמו כולם ..וזה מה יש " אמרתי לו "תקשיב לי טוב ..הבן שלי הוא כמו כולם וברור לי שיש ילדים חזקים יותר וחזקים פחות..אבל אתה כמאמן צריך לאמן קבוצה שלמה ..לעודד ללמד לאמן ולחזק אותם ..זו המטרה ! זה כמו שאני אגיד לך "הילד שלך לא טוב בחשבון והוא לא יידע לעולם חשבון זה מה יש " בקיצר אין עם מי לדבר אני רותחת מעצבים על החוסר אנושיות שלו , חוסר הגישה שלו לילדים , האנטיפטיות והיהירות שלו... חזרתי הביתה והרמתי טלפון שוב למנהל בית הספר .זה אחד מבתי הספר לכדורגל המובילים באזור השרון.אמרתי לו שאני מצפה שכמאמן יתנהג לילדים כשווים ולא יקפח אותם הוא אמר לי שיפתור את העניין. כן אני לביאה בכל מה שקשור לילדים שלי .. אז לא מספיק אני צריכה להתמודד עם פרנסה ...וכל מיני חבילות על הראש.. גם מחוג שילד אמור להנות אני צריכה להרגיש חרא ... סיפרתי לאבא שלי המקסים שהיה בעבר גם שחקן כדורגל ותיאטרון הוא הלך לצפות בבן שלי משחק ולהחזיר אותו מהחוג..ועל הדרך לדבר עם עלאק ה "מאמן " אוףףף כמה אני כועסת על "המאמן" הזה