../images/Emo58.gif ראיתי
ואולעי בזכות הקריאה המקדימה של ההודעה שלך שהכינה אותי למשהו ממש גרוע, או בזכות הצפיה במקביל בThe Andromeda Strain (גירסת הסוונטיז) שהתיעוד המדעי של מעבדת הניסויים שבו כמעט והוציא אותי מדעתי ? בכל אופן לא סבלתי גם מהחצי השני- למרות שהסיום היה די צפוי, עדיין הקצב והחיתוך של הפרק הזה היו ממש מהנים. אני לא בטוחה שהבעיה היא בריבוי הדמויות והסיפורים אלא דוקא בסריקה התמידית של כל הוריציות של הנתון הקבוע שהוא העולם הסגור והפרנואידי של בית הבובות, כאשר אקו אכן משחקת תמיד את אותו התפקיד של גיבורת העל, וברור שבסיומו של כל פרק המערכת חייבת לנצח. זה אכן קצת מיגע, אבל תאמיני לי שלעומת המד,ב ה"קשה" של אנדרומדה- אנטרטיימנט צרוף! נובמבר : אני ממש, ממש לא סובלת אותה מהרגע הראשון שהופיעה הסדרה, אבל דוקא בפרק הנוכחי היא היתה בסדר- בזכות זה שלא נתנו לה יותר מדי דיאלוג והלבישו לה את הטרגדיה הפרטית הזו. סיירה וסטן- בסדר גמור. שניהם עצוב באותה מידה. טופר- לשניה היתה לי תקווה מטורפת שאקו תפעיל את הכסא ושהוא סוף סוף יכנס למאגר האקטיבים עם אישיות של רוצח סדרתי, אבל כלום. הילו- אכן התמצה בפרק הזה במסר השיווקי. מה שמעניין זה שקיבלנו די הרבה מידע על הזהות ה"אמיתית" של כל האקטיבים הראשיים. לאן הסדרה יכולה ללכת מכאן? אקו כבר מיצתה את אוטופית ה"שחרור". לנובמבר אין למה לחזור. סיירה וסטן- היה רומן. כלומר הכוון האפשרי היחיד היא החקירה של הילו, שתשאב אותו לתוך המנגנון כמו כל השאר. ואז מה?