למרות שדרוש לי...
יותר ניסיון בסדרה כדי להגיב, אני לא יכול להתאפק. "Clyde Bruckman's Final Repose" - פרק גאוני, הדמות של ברוקמן תפורה לפיטר בויל, הופעתו הראשונה של קוויקווג, העכבר שחלקנו אוהבים, תסריט מדהים, סטו שארנו בתפקיד הרוצח הפסיכוטי היה חמוד מאוד ("אל תתנצל... אתה רקדן יותר טוב מהבחורה האחרונה שיצאתי איתה.", והחיוך התמה שלו כשהוא פוגש את ברוקמן - מדהים!), וגם מלא בנגיעות הנכונות של עצב. יצירת מופת! כמה דיאלוגים מתוך הפרק שפשוט עשו לי את זה: 1. מאלדר: מה זה? מה אתה רואה? ברוקמן: הוא מקיים איתה יחסי מין. שם. סקאלי: הוא אונס אותה? ברוקמן: הו, לא, לא, לא. בכלל לא. ת'אמת, היא זו שיוזמת את זה. מאלדר: אז מה לא בסדר? ברוקמן: הו... אמ, לפעמים פ.. פשוט נראה לי שכולם מקיימים יחסי מין חוץ ממני. 2. מאלדר: מר ברוקמן, הרוצח הזה כבר רצח ארבעה אנשים. ברוקמן: והוא ירצח עוד, בין אם זה מוצא חן בעיניך, ובין אם לא. מאלדר: איך אתה יכול להיות כל כך בטוח? ברוקמן: איך אני יכול לראות את העתיד אם הוא לא קיים כבר? מאלדר: אם העתיד כבר ידוע מראש, למה לטרוח לעשות משהו? ברוקמן: עכשיו אתה מתחיל לקלוט. 3. מאלדר: תקלטי את *זה*, סקאלי. הניתוח של הסיב שנמצא הוחזר מהמעבדה. זו תחרה. סקאלי: תחרת שאנטילי? מאלדר: את יודעת מה אני אוהב. 4. הנער השליח: יש משהו שרציתי לשאול אותך כבר די הרבה זמן. אתה ראית את הדברים שעשיתי בעבר, וגם את הדברים שאעשה בעתיד. ברוקמן: דברים איומים. הנער השליח: אני יודע שהם איומים. אז תגיד לי, בבקשה, למה עשיתי אותם? ברוקמן: אתה עדיין לא מבין, ילדון? אתה עדיין לא קולט? (הנער השליח נד בראשו לשלילה) ברוקמן: אתה עושה את הדברים שאתה עושה בגלל שאתה מטורף רצחני. (הנער השליח חושב על זה רגע, ואז מחייך) הנער השליח: זה... זה באמת מסביר הרבה, נכון? (הוא מתיישב ליד ברוקמן) הנער השליח: הכל מתחיל להיראות הגיוני עכשיו. (הוא צוחק ומסתכל על ברוקמן. הוא נעמד בפתאומיות והחיוך שלו נעלם. הוא מתכוון להרוג את ברוקמן.) ברוקמן: לא. אתה לא הורג אותי עכשיו. הנער השליח: לא? למה לא? ברוקמן: מאיפה לי לדעת? 5. ברוקמן: קלוד דוקנפילד. בן 43. גר בסמטת ראונדויו 316. גרוש עם שני ילדים. מרוויח בערך 87,000 דולר בשנה. לא מעשן. מאלדר: (פונה לסקאלי) זו "פגיעה" או "החטאה"? סקאלי: עד כמה שאני יודעת, זה נכון. מאלדר: ידעת את כל זה רק מלהחזיק את מחזיק המפתחות ההוא? ברוקמן: הו, לא. פשוט מכרתי לו ביטוח לפני חודשיים. זה סתם צירוף מקרים. אח, איזה פרק, איזה פרק נפלא...