קקאו, את הולכת על קטוע?

החללים שלך מתרחבים, ובשיר אין כל פעולה. אבא? אמא? ערב? איפה את ? ילדה קטנה? קרן? גול עצמי ממצב סטטי? אז זה יפה אז זה לא נכון לעשות עכשיו לעבודה ולא לחשוב שגמרת שנה, קיבלת תעודה, מי זה בא? לזיז ת'תחת ומיד.
 
../images/Emo82.gif

לפעמים יש רק הגיג קטן תמונה רגע קטן שנצרב בזיכרון לא סיפור לא קשור לתעודה/לא תעודה תחת שלי עסוק מאד בזמן האחרון ובלילה פתאום בא לו בקטנה לא לשתף?
 

נמצק

New member
בדיוק...............

אלמלא הייתי מכיר אותך הייתי חושב............................................ ואי .....ואי............ואי.................... דירי באלך ע כלאמך יא ח'תי
 
../images/Emo9.gifוואי לי, וואי לי

משיצאלי! ממש לא 'תכוונתי !!! זאת הייתה תגובה ספונטנית על הערתו של מר גלזר בעניין אותו איבר מאברי גופי הזקוק לתזוזה........
 
אני מסתכל מאחורה, כי אותך דוחף קדימה

לכיוון לעמוד מול קהל, ולנענע מולו את הסיפור מספר סיפורים? זה עניין של עשייה מודעת. זה הכל עניין של מודעות, מודעות של איפה אני, מי אני, אני אזהר כאן , (תודה על האזהרה מור..גנה
) מספרי סיפורים חייבים לפעול מתוך מודעות לדברים שהם עושים וכותבים. כלום לא נעשה בעשייה , ובכתיבה מתוך רגע של מחוץ להקשר נפשי. אם אתה עושה או מרגיש סביל, כד סדוק, חרסינה, כלי קיבול ילד, אתה בצד בקהל בעשייתך. אם אתה פעיל אתה בצד היוצר אם יש ביכולתך לשנות את הסיפור בזמן הסיפור, בלהיות גם וגם אתה מספר סיפורים. אם לא תהיה מודע אין ביכולתך לעשות גם וגם, קקאו שיר שלך תחשבי עליו, תחשבי מי שומע קרן יער , האם חלון פתוח, תחשבי עליו במונחים של אני שם, למה שמתי את עצמי שם. איפה אני שם? מה העתיד שם? ואת זה את כותבת חודש אחרי שגילית את כח הפעולה, מה קרה? למה אחורה? היית בסדנת ניתוק ממקצוע מספרים? תכתבי עוד בית, בית שלך ש-ל-ך- כבוגרת. שנראה שלוש שנים של עבודה כמספרת. נמצק , תחשוב למה לא סיפרת לחברים לפני, על התנסות כל כך משמעותית. מבחירה מודעת? מידיעה של מה זה נותן להופעתך? מידיעה של מה זה לוקח מהופעתך? מתי תחליט שאתה כבר מספר שעושה כמספר מקצועי ולא כאוסף נסיונות לעתיד של מה? אתה כבר שם תהיה מודע ותפעל ממקום שבו אתה נמצא ניזהרתי מספיק מורגן?
 

נמצק

New member
חדל ניפוח ופימפום...............

אינני מבין פשר ההתגוללות הזו עלי. כלום אני יזמתי והובלתי את המופע? הלא כמוני היו עוד שנים שאתם מכירים. בואו גם אליהם בטרוניות. והלא מי יכל לדעת שהמופע ינחל הצלחה? לא אני וגם לא יהודה עצבה ידענו שכך יהיה. לא ידענו אם אנשים יבואו בכלל. קרה שהתחלנו עם כשני מניינים של אנשים. התחלנו לספר כשמסביב רעש של מערכות הגברה מבימות אחרות. אבל לאט לאט נוספו עוד לעוד אנשים. מי ידע את זה? מי יכל לערוב שכך זה יהיה? ולא רצינו עוד "מופע של בית אריאלה" - עם כל הכבוד למוסד מכובד זה - שבו הקהל הוא חברים וידידים שלי ושלך ושלו ושלה ומה שלא נעשה - ימחאו כפיים ויפרגנו.אז מר גלזר חדל לך מנסיונות דיג במים עכורים. לא היו - ואין שום ככונות נסתרות. אבל אם כבר שאלת אז צ'מע טוב. כל מופע, אבל כל מופע הוא התנסות חדשה בשבילי. לומד עוד משהו. משהו קטן, זערורי. אבל לומד משהו. אחרת - מבחינה אמנותית מקצועית - המופע בוזבז.הכל זה אוסף נסיונות. הלימוד שעברנו יחד דומה ללימוד נהידה. מלמדים אותך את עיקרי הדברים . ואידך זיל גמור. אגב בשיחה פרטית שהיתה לנו לא הבעת התלהבות מהספר אז מה העמדת פנים זו? להזמין אותך למשהו שלא התלהבת ממנו? אבל אל תדאג ידידי. שים לב. גם אתה וגם מר ענברי וכל שאר המלינים בשקט בלבם. ב1 באוקטובר, בפסטיבל המספרים של יוסי אלפי יעלו חברי המועדון הירושלמי במופע של ספורים מתוך הספר. אז בבקשה. נראה אותך בא לפסטיבל או את יכולת ההמצאה שלך בהמצאת תרוצים וסיבות מדוע הנך מנוע מלבוא על אף רצונך העז....................
 
נמצק מה לך כי תלין

על חברים אשר משתוקקים לראותך ומצטערים כי נבצר מהם הדבר מלא ליבך חיוך ואושר על כי אוהבים אותך אנחנו ותוריד עם כוס בירה קרה וצוננת
 
אני מדבר איתך , ואתה דוחף לי ספר?

רק שהפעם זה לא נכון, כי אמרתי לך שאני רואה לחיוב את החלטת יהודה להשאיר אותו כפי שסופר,( וזאת בניגוד לביקורת שנכתבה במוסף הארץ), ואני רואה בכך החלטה נכונה למטרת הספר, ולסיפורים שנכתבו בו שהם סיפורים מסופרים ולא כתובים. אז שוב אני שואל אם היית מודע או שהדברים נתגלגלו שוב בחוסר מודעות כי, אם היית מודע, והחלטת מראש ומצאת סיבה, אז אין לי בעייה עם החלטתך. הרי אילן ואני, ושאר מליני לב אוהב אליך לא נאהב אותך פחות באם תצליח?, ולא נאהב אותך יותר באם תיכשל? או להיפך? רק כן תמיד נאהב אותך ט-מ-ב-ל. משה
 
לגבי הזמנה שהזמנת אותי ואת אילן לפסטיבל

אם תספר שמשלם לך ,וומתייחס אליך כמספר מקצועי הראוי לתשלום עבור הופעתו - אבוא. אם תספר שמפרסם את שמך בפירסומי המופע, ואתה רואה בכך תשלום נאות - אבוא. אם אתה חלק משורת קהל שיש לו , כי לכל אחד יש סיפור, - לא אבוא. בברכה משה
 
למעלה