היום השני ../images/Emo42.gif
ביום זה שטנו לאי סימי מחוץ לרודוס. השיט היה די נוראי בשבילי בגלל שהים היה מאוד סוער וישר השפיע עליי. באיזשהו שלב הקאתי אפילו. תיירים הביאו לי סוכריות, והפכתי למוקד התעניינות ועלייה לרגל בספינה. בהמשך מצאתי לי איזו פינה עם כורסאות באוניה ונשכבתי לישון שם. לא הרגשתי בכלל שאני על האונייה בזכות זה, ונרדמתי טוב טוב. בהמשך הגענו לסימי שזהו אי נורא יפה ונחמד. טיילנו ברחובות האי, ויש לציין שהכל נורא יקר ביון. דברים שבשוק אפשר למצוא בעשרה שקלים, נמכרים שם ב- 10 יורו (=55 ש"ח). אחרי סיבוב באי הלכנו לחוף. המים היו קפואים מאוד, אז אחרי כמה זמן יצאנו ונשכבנו על המגבות. השתפזנו קצת והלכנו לאכול ארוחת צהריים. סיימנו לאכול ספגטי בלונ'ז, ואז גם גילינו שהטבח נגע בספגטי עם הידיים.. בהמשך אחת החברות התוודתה שהיא ראתה ביום הקודם את המלצר נוגע בחלוציו לפני שהגיש לנו את הפיצה
. די נוראי! בהמשך שטנו בחזרה לרודוס, ירדנו שוב לחוף הים ליד המלון ובערב יצאנו לשדרת הפאבים ברודוס. ישבנו באיזה פאב, הכרנו ישראלים, שתינו בירה וקצת הקפצות ואז עברנו לה"מועדון" ברודוס, שנקרא “colordo”. מדובר במועדון ענקי עם שלוש קומות: אחת של מוזיקת רוק, השניה של מוזיקה האוס, דאנס וטרנס, והשלישית של היפ הופ ומוזיקה שחורה. אחד הדברים שאהבתי במועדון היה הרכב האנשים. אנשים מכל הגילאים ומכל העולם, שלכמה שעות היו כאחד. כלומר ידעו את מילות השירים ורקדו את אותם הריקודים. היה מין חיבור כזה בין אנשים מקצוות אחרים לגמרי בעולם, מין תקשורת כזו באמצעות המוזיקה... להקת הרוק הייתה מצויינת וביצעה קאוורים של להקות כמו פינק פלויד, יו 2, לד זפלין ועוד. היה ממש כיף בקומה הזו.