טוב הנה פרשת שבוע אני שמה מעכשיו
לפני שאני יאבד גם את זה....(רחלי...הסברים אח"כ) קבלו: (לקוח מהאתר "מפעל הלכה") רבים שואלים: מדוע כל כך חשובה היא מערת המכפלה. מה לנו במקום כל כך עתיק שמוקף הרבה ערבים? מפרשת השבוע נוכל להבין קצת על חשיבותה של מערת המכפלה. בימים ההם היה מנהג המקום, כי כל משפחה ומשפחה החזיקה בבעלותה חלקת קברות ששם נטמנו בני המשפחה בהגיע עת פטירתם מן העולם, וכן נתחמה חלקה אחת לבית קברות כללי עבור כל הזרים שבאו מחוץ למקום. בא אברהם אבינו לפני אנשי המקום מבני חת, וביקש מהם כי היות והוא זר במקום ועל כן אינו בעל אחוזת קברים, והיות שאין הוא חפץ להטמין את שרה בבית הקברות הכללי. על כן בחפצו לרכוש שטח פרטי שישמש למשפחתו לאחוזת קבר. בני העיר הקשיבו לבקשתו בנימוס, ובאדיבות רבה השיבו לו כי נכבד הוא בעיניהם מאוד, כיון ששמו הטוב מפורסם בכל הארץ כולה, וה' עימו, ובכל לב מוכנים הם להעתר לבקשתו ולאפשר לו לרכוש חלקת קברים למשפחתו. גם אם לא תמצא חלקה פנויה, אמרו, בודאי ישמחו התושבים למסור לו את המובחר שבשטחי הקבורה. כיון ששמע אברהם כי מרוצים הם לעשות בקשתו, שלח שליחים אל עפרון, העשיר והנכבד בין אנשי המקום, וביקש לקבוע עמו ראיון כדי לדון על רכישת מערת קבורה באחת משדותיו. ולפי שאין דרך העשירים למכור נחלה לזרים – שלח אברהם משלחת מיוחדת לרצות את עפרון ולדבר על ליבו שיסכים לבקשתו. אברהם חפץ במערה זו שבאחוזת עפרון, בגלל מעשה שהיה: כאשר אברהם הלך להכין סעודה עבור שלושת המלאכים שהתארחו בביתו, והוא עצמו עמד עליהם לשרתם, רץ להביא עגל נאה וטוב לשחטו לאורחיו. בלכתו לשוב לאהלו, ברח העגל, ובמרוצתו נכנס למערה אחת שבשדה עפרון. אברהם שהלך בעקבות העגל נכנס למערה ומצא שם קבריהם של אדם וחוה ונרות דולקים מפיצים אור בהיר במערה המלאה ריחות ניחוח גן עדן. ראה זאת אברהם, ולבו איוה במקום קבורה זה למשפחתו. לפי דעה אחרת, ידע אברהם בקבלה כי אדם וחוה קבורים במערה זו, חשב לנכון כי כפי שאבות האנושות טמונים במערה זו, כן ראוי כי אבות האומה הישראלית יטמנו אף הם במערה זו. משלחת מבני חת ששלח אברהם, הגישה את בקשתה לפני עפרון, וזה הצהיר מיד כי לכבוד גדול רואה הוא את בקשת אברהם וללא ספק יתן לו מבוקשו. אבל בתנאי אחד: שאברהם יסכים לקבל את המערה חינם, ללא כסף! עוד הגדיל עפרון לדבר ואמר, שלא די שיתן לאברהם את המערה, אלא שמוכן הוא להעניק לו השדה כולה סביב אותה מערה. כיון ששמע אברהם את מענהו הנדיב של עפרון הנכבד, פנה ללכת בעצמו אל ביתו של עפרון לדבר עמו במערת הקבורה. בא אברהם אצל עפרון ומצא אותו לבוש בגדי משי כדרך העשירים, יושב בבוסתן פורח בחצר ביתו, ומתענג לאויר היום. כיון שראה את האורח הגדול שהואיל לבוא אליו, קם עפרון לכבודו, קבלו בשמחה רבה והכניסו בצל קורתו. טרם פתח אברהם פיו לבקש את בקשתו, גלגל עפרון עיניו כלפי מעלה, פרש ידיו כמתחסד, ובקול צבוע ושמנוני אמר: "מוכן אני, לכבודו לתת את המערה הנכבדה ביותר מכל אשר לי. גם לא אבקש מחיר השוה לערכה האמיתי..." הוא הפסיק לרגע כמתהרהר, והפטיר בתנועת יד: "ארבע מאות שקל כסף בינך וביני, מהו?". באמת היה זה מחיר גבוה ומופרז מאוד ביחס לקניה, אך עפרון הערמומי שחמדנותו התלקחה בלבו, ידע כי אברהם ישלם כל מחיר שישית עליו, אבל הוא התביש לבקש מחיר מופרז כל כך בצורה ישירה, ועל כן שאל מה ששאל. שמדבריו השתמע, כאילו הוא אומר: "אנשים עשירים כמונו מתרגשים מסכום "פעוט" כל כך? בודאי לא תתמקח עימי על המחיר...." ועל כן אמרו חכמנו זכרונם לברכה כי רשעים מבטיחים הרבה ואפילו מעט אינם עושים. בתחילה הבטיח לתת מתנה ואחר כך דרש מחיר מופרז פי כמה משוי הקניה. אברהם אבינו לא התוכח עם עפרון ולא ניסה להוכיח לו את נבזותו. מיד נטל ארבע מאות שקל ולעיני אנשי העיר קנה ושילם עבור המערה והשדה סביבה. "הביטו וראו – לחשו בני חת איש אל רעהו – הביטו וראו כמה משלם זקן עברי זה לעפרון עבור המערה הקטנה..... אה! סוחר גדול הוא עפרון! ראו נא איך מסתיר הוא את חיוכו מתחת לשפמו!" קניה זו בנוכחות ההמון, בצע אברהם בכונה תחילה. הן משום שברבוי עדים לא יוכל עפרון להכחיש את המכירה, גם יתביש להתחרט אחרי שכל עם ועדה ראו אותו מוכר את החלקה. והן בשל נימוסים ודרך ארץ. כי מדרך העולם אין קובעים בית קברות בתוך שטח שדות מעובד, כי אם מקצים לכך חלקה בקצה העיר. וכיון שבקניה זו יהפוך חלק שדה לאתר קבורה, מן הראוי כי השכנים ידעו מכך ויתנו הסכמתם למפרע. ולכן אמרו חז"ל שמערת המכפלה היא מקום שאין לאומות העולם פתחון פה עליה לומר שאינה שייכת לעם ישראל, שהרי נקנתה בכסף מלא.