מעדכנת קצת

../images/Emo80.gif מעדכנת קצת

הרבה זמן לא עדכנתי, בעיקר כי הייתי מאושפזת או בשכיבה גמורה. אז אנחנו עדיין בחתיכה אחת. סיימתי שבוע 33. קיבלתי צלסטון לפני שבוע כשכבר היה חשש אמיתי להתפתחות לידה. אבל, השכיבה מוכיחה את שלה, וכרגע אין פתיחה רק צוואר מחוק חלקית וצירים שלעיתים הם כל דקה, לעיתים כל חמש. האמת, אני קצת מותשת, ההריון הזה ממש לא פשוט. הילדים גם מתקשים עם ההעלמויות שלי. הקטן ברגרסיה היסטרית מבחינת הגמילה, וכמו כל פעם שאני חוזרת מאשפוז, הוא עובר בלילה לישון על הרצפה ליד המיטה שלי. הגדולה מנסה להיות "גדולה" אבל אני רואה שגם לה מאוד קשה ומשתדלת לתת לה את המקום שלה. היום התחלתי בפרץ אופטימיות חריג בנוף היומיומי לעשות כביסות לבגדים הקטנטנים. בבקשה,עוד קצת להחזיק, מבחינתי עוד שבועיים אני כבר בסדר. מתחילה לעשות רשימה של שמות לקראת הלידה, מי שמעוניינת שתעביר אלי במסר. קישוא (כבר עגול ועומד להתפוצץ..)
 
אומרת בזהירות שזה נשמע ממש טוב...

אחרי שנעלמת כבר דימיינתי כל מיני דברים (אני פולנייה) ולא ידעתי את מי אפשר לשאול לגבייך... שמחה לשמוע שאתם עדיין בחתיכה אחת, גדולה ועגולה. למרות הצלסטון והשבוע המכובד נראה לי שעדיף להשאיר את המילוי של הקישוא עוד קצת, לא? ובהקשר הזה - לפחות אצלי בבית התעסקות עם כביסה אי אפשר לעשות בשכיבה, אז אולי תדחי את זה קצת - נאמר עד שבוע 41 - כשממש תרצי כברי ליצור לעצמך פתיחה?
 

meytall0

New member
תודה על העדכון המשמח שאת עדיין כאן../images/Emo140.gif

מתרגשת בשבילך שאת בשלב הכביסות, ותוהה איך אפשר לכבס מהמיטה?!
(אשמח ללמוד כי אחרי העבודה אני זרוקה על המיטה בלי יכולת לזוז...
) ומסכימה איתך שעוד שבועיים זה בהחלט מספיק להריון הזה.. מחזיקה אצבעות ללידה קלה.
מיטל
 

sarity33

New member
מקווה איתך לטוב

זה נשמע בהחלט מתיש ולא פשוט. שולחת כל אנרגיה חיובית אפשרית לסיום המסע במועד האופטימלי מבחינתך.
 

דיא

New member
עומד להתפוצץ זה בסדר

כל עוד את לא מפרישה את הדבר הדביק הזה שקישואים מפרישים בקילוף, בהההה
כשקראתי לרגע לא הבנתי איזו רשימת שמות. בכל זאת הלידה עוד רחוקה. מותק, תשכבי, תסבלי את המנוחה ואת הכאבים עוד קצת (בקרוב את שניהם כבר לא יהיה לך) ותוותרי לעצמך על רגשות האשם. יש לך ילדים מקסימים ואת אמא מדהימה שאת אמהותה אני מאוד מעריכה (טוב, נו, יותר קל להשתפך בכתב מאשר בטלפון). זה הזמן שלך ושל המעגלת. החודש הזה ועוד שנה פלוס מינוס הבאה
 

נייטי

New member
אני שמחה שכתבת

ידעתי שהכל בסדר כי הנחתי שאילו היה משהו אחר היית כותבת ואני יכולה להבין שאין כוח לכתיבה. יקרה, 33 זה אחלה בחלה שמחלה. אין כמוך - באמת! עוד שבועיים ובכלל תוכלי להגיד שאת כבר בהריון עודף ( - : אני ממשיכה לחשוב עליך בשקט, בטוחה שהכל יהיה נפלא. כל הכבוד על פרץ האופטימיות, מקווה שהוא ממשיך למלא אותך. תודה על העדכון. נשיקות ענקיות.
 
זה באמת מתיש, אבל גם מאוד משמח

מאחלת לכם לדלג כליל על הפגיה וללדת ואחרי 40 שעות (גג) להיות בבית להתמודדות עם רגרסיות ושאר רגשי. ההתמודדות היא התמודדות, אבל היא קלה יותר כשאת במצב נפשי ופיזי של "בידיים מלאות". כיפאק על הכביסה. זה נפלא.
 

עדיקים

Active member
קישוא יקרה

שמחה שעדכנת וממשיכה להחזיק לך לעוד שבועיים לפחות ואפילו יותר. שולחת לך המון
ו-
.
 
../images/Emo51.gif לכולכן,

אני באמת משתדלת לא לעשות יותר מידי (יותר נכון, לעשות כלום), כי אני רואה בעצמי את ההבדל בערבו של יום בו ניקיתי,למשל, לבין ערבו של יום בו התבהמתי על המיטה. כבר שבועיים לא שטפתי את הבית ומאחר ובהריון הזה פיתחתי פטיש עז לריח של אקונומיקה, אני ממש חשה געגוע ועצב עמוק. כביסה אכן עושים בישיבה לכל התוהות- שרפרף בהכנסה למכונה, בחור שתולה, ילדה בת 6 שמורידה, והכל בערימה על המיטה. דרך אגב, הגדולה נולדה בשבוע 34+4 ולא היתה כלל בפגיה או נחשבה לפגית (נולדה 2200), על זה אני בונה כשאני אומרת שעוד שבועיים זה מספיק טוב. אז יאללה, תחזיקו עוד קצת וסליחה שאני לא מגיבה או פעילה מעבר לדרישותי הסוציומאטיות.. ק'
 
למעלה