[M i c h a l y U S A]

../images/Emo8.gif

אתם יודעים ..מאז שעברתי לגור כאן..באיזור הזה..מבחינה חברתית ..יש השתפרות עצומה. בכלל ..יש מחזרים. וכמעט כל שבוע מכירה אחד או שניים שמבקשים טלפון. בעבר מידי פעם נתתי. היום בערב..כבר לא. לא אחרי ש..ההוא נעלם.. עכשיו יש דילמה. נניח שהייתי רוצה להכיר משהו..מה אומרים? היי נעים מאוד..אני חולה? היי..הכל בסדר..אבל חוץ מאיזה קרצייה על הוריד..רוצה לקחת סיכון? אז מה עושים? מתנתקים במצב כזה? מה אומרים? בטח לא מסתירים נכון? לא הייתי אף פעם בנעליים האלו..עכשיו שנועלת אותן..אין לי עיצה אפילו לעצמי. מיכלי שסירבה הערב לשני גברים מאוד פנויים ומאוד נחמדים..ולא קבלו טלפון ולא ידעו שזה לא בגללם..

 

[גזר בינוני]

מתי../images/Emo4.gif

תביני ותפנימי,שאני ורק אני הוא הוא המיועד.?!!!

 

[M i c h a l y U S A]

ואללה?

אין בעייה..מקבלת את הדין.

 

[deena]

מיכלי?

נראה לך שאת כרגע במצב נפשי טוב בשביל דייטים? אם כן- לכי על זה. אחרי פגישה או שניים- תספרי. ירצה להשאר בסביבה? ישאר. לא ירצה- בעיה שלו. לא חושבת שאת צריכה לשים שלט על הגב- תזהרו, אני בטיפול. לעמת זאת, חושבת שיש זמן ועת לכל דבר, ושיש לך דברים יותר חשובים על הראש כרגע.

 

[d a n i e l s 5]

מאמצת את משפט הסיום שלך....

" חושבת שיש זמן ועת לכל דבר, ושיש לך דברים יותר חשובים על הראש כרגע." חושבת כמוך. דבר דבר...צעד צעד....

 

[M i c h a l y U S A]

ההלם שכך..

כן. אני יוצאת כרגיל. אני הולכת למשרד. אני עובדת עם לקוחות. ובזכותכם ובזכות חברים כאן..ממשיכה לשדר ולחייך שהכל כרגיל ואין שום בעייה. בטח. מה.. אני רוצה לצאת ולהכיר אנשים אני רוצה לצאת ולירקוד עם חברים אבל...דווקא עכשיו..יש המון מחזרים. איזה תיזמון על הפנים. אני לא יוצאת עכשיו יותר לדייטים דייטים. אני יוצאת עם חבורה של גרושים גרושות ישראלים פלורידה סטייל. פעמיים בשבוע..לפחות נפגשים..אז משתדלת לא לצאת לבד יותר, בגלל שלא רוצה שיבקשו יותר טלפונים או משו. אתמול קרה..ששניים ביקשו..ולא נתתי ..מה אני אגיד להם? את חושבת שזה בסדר להיפגש אם אדם ואחרי שתי פגישות לומר לו: סליחה יש לי סרטן ..או להסתיר...ואז אם יש לטיפולים השפעות מסויימות לתרץ את זה בתיספורת סטייל חדש?

 

[d a n i e l s 5]

וואחד דילמה...

ומצד שני..... כל עוד היא לא ממש עומדת מול פנייך...למה בכלל להתעכב עליה ....למה להעמיס כרגע עוד דילמות על הראש. תצאי , תבלי , תמשיכי את חייך כרגיל ......והיה והכרת.....תחושי מתי, איך ואם בכלל אפשר לספר . לא פשוט .

 

[M i c h a l y U S A]

הסירוב הוא מראש

לכן אולי לא תהייה דילמה. שניגשו לקבל טלפון. אמרתי שאני יש לי בן זוג. שיקרתי. כי לא יודעת מה עושים. ואיך מתנהגים. חושבת שאם הייתי שואלת גבר..מה היה חושב על זה..היה אומר שלא היה רוצה להכניס ראש בריא למיטה חולה. זה מה שאני חושבת. אז מונעת מראש. חבל לי..אבל לא יודעת מה לעשות.

 

[הנודניקית עם הקוקו]

מובנת לי...

ההתנהלות הזו,אבל... אולי... רק אולי... תתני להם להחליט בעצמם? תנסי...יכול ליות שלא תופתעי...אבל יכול ליות גם שכן.

 

[הנודניקית עם הקוקו]

לדעתי...

ההלם לא שכך...הוא קצת הודחק...וטיבעי לו שכך,אבל... זו רק דעתי. ואת...צאי ותעשי כל מה שנוח לך.

 

[zohar 3]

בואי ננצח את הסרטן ביחד.

מיכלי, אני לא מכיר אותך ורק הרגע נכנסתי למעגל הלא סימפטי (ואולי כן...) של פרודים. אבל מעגל הסרטן מוכר לי קצת יותר. לפני פחות משנה הגיעה ההודעה מצמררת השיער - לבן שלי בן התשע (באותו זמן) גילו גידול סרטני במוח. לא אספר לך כאן על כל מה שקרה ואיך עברנו את זה. בסופו של התהליך - גיא ניצח את הסרטן !!! עזרו לו הרופאים, התרופות, הטיפולים, אבל יותר מכל האהבה. השיתוף. גיא הוא ילד מקסים. היום בן - 10. הוא היה הולך גאה ברחוב, עם הקרחת שלו (אחרי שכל השיער נשר לו... גם אני הלכתי אז עם קרחת - היינו חיילים באותה מלחמה) - והיה מספר לכל מי שרק ראה (לאחר שבירך אותו לשלום בנימוס ובאדיבות) - אני חולה בסרטן. אבל אני אנצח אותו! לא אתן לו לנצח במלחמה. אנשים היו בהלם, בשיתוק. אבל החיוך של גיא, האהבה הרבה שיצאה לו מהלב פשוט שברה את הקרח. וכבר לא היה קשה לדבר על כך. ואנשים התחברו אליו - לא מתוך רחמנות , לא מתוך חמלה.... מתוך אהבה אמיתית, סימפטיה עצומה. גיא ניצח את הסרטן! הוא הבריא. גם את יכולה להבריא. אם הייתי יכול - הייתי כורת שד שלי עבורך - רק כדי שתדעי שאת לא לבד!!! אל תתבישי. מי שלא מסוגל לשמוע על המחלה - לא ראוי להיות חבר שלך. לא ראוי להיות קרוב אליך. אני אהיה איתך - אלווה אותך, רוצה להכיר אותך כמו בן-אדם, לא כמו חולת סרטן. קבלי חיבוק מכל הלב. את תנצחי! זהר

 

[M i c h a l y U S A]

כל פעם מופתעת מחדש איך

הילדים האלו יכולים ללמד אותנו הגדולים להתנהג. איך הם ..בישירות האופיינית לגיל שלהם עושים את הדברים כל כך פשוטים. חייל אמיץ יש לך בבית. מדהים לשמוע..ואני שמחה שמחה שהילד התגבר על זה. אני עקשנית לא קטנה ואני יש לי בשביל מה להלחם לא אתן לזה לעצור אותי בחיים. אך שמדובר בהכרויות...גם חוויתי נטישה אחת, מובנת לחלוטין. אתמול חבר אחר התקשר מהארץ היה אמור לבוא לביקור. התאלמן לפני שנתיים מ חברה טובה שלי. גם סרטן שד. כבר כמה ימים שהתלבט...ואתמול אמר שהוא לא חושב שיבוא כי יהיה לו קשה עם זה. גם את זה אני יכולה להבין. אבל כמה שמבינים זה כואב. אז עדיף אולי לא להכיר עד שכל זה ייגמר. ותודה על המילים.. דרך אגב...הבן שלי קבל את זה יופי. בצורה הכי בוגרת שיש.

 

[miki1209]

Nיכלי

ליבי איתך , נשמע שאת אישה מקסימה עם כוחות פנימיים גדולים מאוד . מיכל

 

[הנודניקית עם הקוקו]

זה היה יפה../images/Emo39.gif

 

[באדולינה בסגול]

יפה ללוחמים ../images/Emo45.gif

תגובה כל כך חזקה ומעודדת רק בריאות

 

[a n a t i 3 3]

מרגש../images/Emo141.gif

כל הכבוד לגיא

שולחת לו........

ענק!

 

[zohar 3]

כל הכבוד לכל החיילים במלחמה המתישה

ענתי, תודה לך. הקישור פה הוא של מיכלי ואני לא בא לקחת לה את המקום שהיא ראוייה לו. תוכלי לקרוא הרבה על גיא ועל המלחמות שניהלנו בפורום תמיכה בסרטן סרטן - לא לבד. שם הכינוי שלי הוא zolibacsi גיא ועוד רבים כמוהו הם הנרות שיאירו למיכלי את הדרך לנצחון מוחץ. אנחנו איתך מיכלי.

 

[M i c h a l y U S A]

../images/Emo140.gif

קודם כל..זה לא רק השירשור שלי. זה של כל מי שרוצה להביע דיעה..תמיכה..תגובה.. ושנית הבן שלך מדהים ביכולת שלו ..ברצון שלו..באהבה שמוקרנת מהתמונה הזו. דרך אגב גם הכלב..ממש חמודי. אין יותר טוב מלשמוע על הניצחון במלחמה הזו. כל הכבוד. אני שואבת כוחות מכל מיני מקורות. והחיוך עולה משום שאפילו הוירטואלייה מעבירה אנרגיות. למילים יש כוח אדיר לשנות דברים כולנו יודעים את זה.. והפורום הזה מזמן כבר לא "סתם מקום". היום אני בצרה צרורה ומחר אתגבר. המסר כמובן לכל הנשים כאן..לעשות מה שצריך. לא לחכות כמוני. להיות בטוחות שהכל בסדר. והדילמה לגבי הכרויות כגרושה ..עדיין קיימת. משערת שצריכה לזרום..אבל אף פעם לא זרמתי. הלכתי עם מה שהיה נכון לי. והעיקר הבריאות...

 

[a n a t i 3 3]

../images/Emo127.gif../images/Emo20.gif

 

[d a n i e l s 5]

אתם מקסימים ....שאפו !