ציףציף1000
New member
../images/Emo79.gif The Hero's Return ../images/Emo79.gif
השיר הבא ב-The Final Cut ממשיך את הרעיון של השיר הקודם. חזרתם של החיילים מהחזית לאזרחות, לאחר מלחמת העולם, לא היתה קלה. למרות שהתקבלו כגיבורים - כפי ששם השיר אומר - רבים חוו חוויות קשות במלחמה, שלא הצליחו להתגבר עליהן. השיר העצוב הזה מדבר על כך. המינוס היחידי שלו - העיקרי? - הוא שכותבי שירים אחרים התמודדו עם אותו נושא, בצורה מוצלחת יותר. בישראל: "אדבר אתך" של רחל שפירא (ואלונה טוראל, שהלחינה), "היה לי נער" של דוד עתיד (ויאיר רוזנבלום, שהלחין), לדוגמא. אגב, שניהם שירים מנקודת המבט של בת הזוג של החייל שחזר. וגם בחו"ל, ברוס ספרינגסטין, לדוגמא, כתב מספר שירים על הנושא. אולי הטוב מביניהם הוא Shut out the light, ואתם וודאי מכירים את Born in the USA (השיר). ווטרס כותב על מלחמת העולם השניה, הישראלים על ששת הימים, וספרינגטין על ווייטנאם. מה שמראה, אולי, על כך שכל המלחמות הן אותו הדבר, מבחינה זו.
השיר הבא ב-The Final Cut ממשיך את הרעיון של השיר הקודם. חזרתם של החיילים מהחזית לאזרחות, לאחר מלחמת העולם, לא היתה קלה. למרות שהתקבלו כגיבורים - כפי ששם השיר אומר - רבים חוו חוויות קשות במלחמה, שלא הצליחו להתגבר עליהן. השיר העצוב הזה מדבר על כך. המינוס היחידי שלו - העיקרי? - הוא שכותבי שירים אחרים התמודדו עם אותו נושא, בצורה מוצלחת יותר. בישראל: "אדבר אתך" של רחל שפירא (ואלונה טוראל, שהלחינה), "היה לי נער" של דוד עתיד (ויאיר רוזנבלום, שהלחין), לדוגמא. אגב, שניהם שירים מנקודת המבט של בת הזוג של החייל שחזר. וגם בחו"ל, ברוס ספרינגסטין, לדוגמא, כתב מספר שירים על הנושא. אולי הטוב מביניהם הוא Shut out the light, ואתם וודאי מכירים את Born in the USA (השיר). ווטרס כותב על מלחמת העולם השניה, הישראלים על ששת הימים, וספרינגטין על ווייטנאם. מה שמראה, אולי, על כך שכל המלחמות הן אותו הדבר, מבחינה זו.
Jesus, Jesus, what's it all about? Trying to clout these little ingrates into shape When I was their age all the lights went out There was no time to whine and mope about And even now part of me flies over Dresden at angels-one-five Though they'll never fathom it Behind my sarcasm desperate memories lie Sweetheart, sweetheart are you fast asleep? Good That's the only time that I can really speak to you And there is something that I've locked away A memory that is too painful To withstand the light of day And when we came back from the war The banners and flags hung on everyone's door We danced and we sang in the street And the church bells rang But the burning in my heart The memory smolders on Of the gunners dying words on the intercom [unintelligible WWII aircraft intercom chatter]
ישו, ישו, על מה כל זה? מנסה לתת לכפויי-הטובה הקטנים האלו איזו צורה כשהייתי בגילם, כל האורות כבו לא היה זמן ליבב ולבכות וגם כעת חלק ממני מעופף מעל דרזדן במלאכים-אחד-חמש למרות שהם לעולם לא יבינו את זה מאחורי הסרקזם שלי, שוכנים זכרונות נואשים יקירתי, יקירתי, האם את ישנה שינה עמוקה? טוב זה הזמן היחיד בו אני יכול באמת לדבר אליך ויש משהו שסגרתי בפנים זכרון כואב מכדי להחשף לאור יום וכשחזרנו מהמלחמה השלטים והדגלים נתלו על כל דלת רקדנו ושרנו ברחוב ופעמוני הכנסיה צלצלו אבל השריפה בליבי הזכרון ממשיך לבעור באש חנוקה של מילותיו האחרונות של הרובאי, במכשיר הקשר
