San Tropez

../images/Emo79.gif San Tropez ../images/Emo79.gif

השיר הקליל הזה הוא שיר הלל לעיר הקיט הצרפתית, שהיתה פופולרית בקרב תיירים שוחרי-שמש באותה תקופה, לפני שהומצאו טיסות השכר למקומות יותר אקזוטיים. הפלוידים אף הם בילו עם משפחותיהם וחבריהם בסן טרופז, כמו גם באיים האיבריים (שהם אבן שואבת לצעירים בריטיים עד היום).
As I reach for a peach Slide a rind down behind a sofa in San Tropez Breaking a stick with a brick on the sand Riding a wave in the wake of an old sedan Sleeping alone in the drone of the darkness Scratched by the sand that fell from my love Deep in my dreams and I still hear her calling If you're alone, I'll come home Backward and homebound, the pigeon, the dove Gone with the wind and the rain on an airplane Born in a home with no silver spoon I'm drinking champagne like a good tycoon Sooner than wait for a break in the weather I'll gather my far-flung thoughts together Speeding away on a wind to a new day If you're alone, I'll come home And I'll pause for a while by a country stile And listen to the things they say Digging for gold in a hole in my hand Open the book, take a look at the way things stand And you're leading me down to the place by the sea I hear your soft voice calling to me Making a date for later by phone And if you're alone, I'll come home​
כשאני מושיט יד לאפרסק מחליק ? מאחורי ספה בסן טרופז שובר מקל עם לבנה בחול גולש על גל בשובלה של מכונית אמריקאית ישנה ישן לבד בהמהום של החושך נשרט על ידי החול שנפל מאהבתי עמוק בחלומותיי אני עדיין יכול לשמוע אותה קוראת אם אתה לבד, אחזור הביתה אחורנית לכיוון הבית, היונה, חולף עם הרוח והגשם במטוס נולד במשפחה ללא כפית של כסף אני שותה שמפניה כמו טייקון טוב עדיף מלחכות לשינוי במזג האוויר אאסוף את מחשבותיי הנודדות ממהר על רוח של יום חדש אם את לבד, אחזור הביתה אתעכב לכמה זמן ליד גשר כפרי ואאזין לדברים שהם אומרים מחפש זהב בחור בידי פותח ספר, מסתכל על מצב הדברים ואת מובילה אותי למקום ליד הים אני שומע את קולך העדין קורא לי קובע פגישה למועד מאוחר בטלפון ואם את לבד, אחזור הביתה -------------------------- סן טרופה הוא גם שיר אהבה, אחד היחידים של ווטרס (שבו הוא לא מאשים את הנשים בחייו שהן אכלו לו-שתו לו-שברו לו-חנקו אותו וכיו"ב). אנו מוצאים את ווטרס כאן מהורהר, מלא געגועים, לירי ובכלל - נורמלי. הוא בטח לא אוהב את השיר הזה.
 

DOCTOR ROBERT

New member
Hmffff.....

הוא בטח חושב לעצמו איזה צעיר תמים ואידיוט הוא היה אז. אני אישית מעדיף את ווטארס האוהב והנחמד והפסטורלי, ולא את ווטרס המנוכר והציני, אע"פ שאז הוא הצטיין יותר ככותב שירים. אני מניח שרוב אנשים מעדיפים נחמדות על.... לוידע, ציניות, ניכור, תיעוב, ופחד. זה שיר מאוד נחמד, אחד הפופיים ביותר של פינק פלויד ששמעתי.
 

חרטושה

New member
לעצור הכל! סטופ, אאיט, הויסה!

מה זאת אומרת לא מאשים? מאז דרייפוס לא נבנה כתב האשמה בצורה כל מתוחכמת. טוב, האמת היא שאני מגזימה, קצת. באמת שיר חביב ואופטימי, אבל כאן בדיוק גם טמון איזשהו רעיון שיחזור לרדוף את המשורר כמה שנים לאחר מכן: את אמרת שלא הקדשתי לך מספיק תשומת לב? שהרגשת בודדה? הא, הא, הא?! נא באוזן. וזה גם הרעיון שאני מנסה לבסס כאן, למרות שלא מדובר באלבום קונספט, כן יש כאן איזשהו מצב רוח, מצב תודעתי, שהוא בבסיסו אופטימי וטוב לב, שבו שרוי המשורר פה ושם באלבום. אלא שבדיוק בגלל המצב הנפלא הזה הימים הרעים שבאו אח"כ היו כזאת נפילה, כי הם היו כזה קונטרסט, ניגוד מושלם לימים הטובים ולהלך המחשבה הזה. אפשר להגיד שזה קצת לא פייר לחשוב על זה ככה, כלומר דפדפנו לסוף הספר ואנחנו יודעים מי מת ולמה.
 
תמיד אהבתי את מה שכתבת

וגם הפעם. ובגלל זה אני אוהב את האלבום ומתחבר אליו, כי מבחוץ הכל נראה טוב יפה ומקסים וכל מה שאתם רוצים להוסיף, אבל עמוק עמוק מרגישים את בניית הלבנות, את הניכור. זה כזה אני
 

חרטושה

New member
יש לי שני סיוטים בחיים:

וכן, אני אדם נוירוטי לגמרי. הסיוט הראשון הוא לשרשר בתגובה שלא התכוונה אליי, כלומר לא לשים לב איזה הודעה מתחברת למה. לכן בהתאם לזה אני אסייג ואיד: תודה רבה, אני חושבת.... הסיוט השני הוא שאני אהפוך להיות עילגת לגמרי. וגם זה קורה לי בהדרגה. ככה זה, הגיל. אני מתחילה לשכוח מילים ואני שמחה שלמרות זאת מצליחים להבין אותי. אלא אם כן הודעה הזו לא כוונה אליי (ראה סעיף 1), ואז תשכח כל מה שאמרתי.
 

רביעי

New member
לגבי המילים,

זאת לא רק את, וזה לא הגיל, זה "התרגיל". "התרגיל" תוכנית ממשלתית סודית לצמצום אוצר המילים ע"י תוסף כימיקלי למי השתיה שנהגתה בשנת 95 על-ידי שר המדע והתרבות דאז איש הברזל שאול "שאול" יהלום, אחת ממספר שמטרתן המוצהרת - צריבה תודעתית שתביא לבחירתה של שרית "אל תקרא לי פרחה, ביגידידי בה בה" חדד לאירוויזיון בשנת תרפ"ד, ונצחונה הבלתי נמנע על הקוקסינל פיסח חיגר ובעל הפרעת למידה קלה השוודי האנס אנדרסן, השר שיר שנגנב ממרתפו של צביקה "שורום בורום בורום זים" פיק על ידי מי שנחשבה כשפחה הנאמנת ביותר של אדון צביקה - סוכנת הביון השוודית אגנס "יותר-מסתם-פאנלים" ליברסון.
 

חרטושה

New member
אה, כן,

סתם משהו, אפשר לדון על זה (או שלא) : לפי דעתי הוא התכוון לזה שהוא מחליק איזושהי קליפה של פרי מקולף מאחורי הספה. מה אני יודעת, תשאלו אותו.
 

itaikuskus

New member
מעטים השירים

שבאופן משונה אתה מוצא את עצמך על החוף, יושב על כיסא נוח, סיגר בזוית הפה וכוס בירה קפואה ביד, אני לא מתכון רק מבחינת המלל, אלא באוירה הכללית שהשיר משדר.. אני יכול לחשוב על כמה דוגמאות mad season-long gone day כל שיר ש-buena vista social club איי פעם עשו כמה שירים של ג'ימי הנדריקס טוב לא משנה, העקרון פה הוא שסאן טרופז הוא אחד מאלה שירים, שגורמים לך לרצות לצאת גם בשיא הקור ולהרגיש הכי קיץ שיש, עם הפסנתר הקליל באמצע, הסליידים של גילמור, השירה הקלילה של ווטרס, שיר כיף. הפינק פלויד לא מצליחים לטעות באלבום הזה.
 

Liorking

New member
שיר יפה

קטע ג'אזי טוב עם פסנתר טוב, כיף להאזין לו בימי חורף שמחים.
 

holo

New member
ושוב

הקטע שאולי הכי מזוהה עם מדאל והכי מאפיין את האווירה הקלילה והאופטימית למדי שבאלבום הזה. אם כל שיר במדאל היה על עונה מסומיימת אז השיר הזה ללא ספק מייצג את הקיץ. האווירה של הסתלבטות בחוף הים מול השמש, גם המוזיקה וגם המילים תורמים לכך. מילים לא צריך להסביר- הרי השיר נכתב על סאן טרופז שהוא בעצם חוף ים. המוזיקה קלילה ביותר- פסנתר, גיטרת סלייד (שנשמעת לאורך כל מדאל), תיפוף קליל, ושירה אופטימית ושמחה. אחלה שיר.
 
ההפסד כולו שלו

שיר בלוזי מצויין שמזכיר לי את הימים לפני הצבא, לשבת על החוף עם בקבוק בירה קפואה ביד ונוף מרהיב. שיר חמוד!
 
למעלה