ציףציף1000
New member
../images/Emo79.gif Pigs (3 different ones) ../images/Emo79.gif
זה אולי השיר האהוב עלי באלבום, מבחינה מוסיקלית. השיר שומר על מתח לכל אורכו, ללא נפילות באמצע, למרות אורכו (כמו Echoes, במובן זה). גילמור מעולה על הגיטרה, והמוסיקה משרתת נאמנה את המילים. זהו אחד השירים הכי כועסים, מרירים של ווטרס. הוא משתלח ללא רחמים בקרבנותיו - לפחות שניים - אנשים בעלי השפעה שלדעת ווטרס פוגעים, רוצחים את נפשות קרבנותיהם. והוא, מנסה להחזיר להם כגמולם.
זה אולי השיר האהוב עלי באלבום, מבחינה מוסיקלית. השיר שומר על מתח לכל אורכו, ללא נפילות באמצע, למרות אורכו (כמו Echoes, במובן זה). גילמור מעולה על הגיטרה, והמוסיקה משרתת נאמנה את המילים. זהו אחד השירים הכי כועסים, מרירים של ווטרס. הוא משתלח ללא רחמים בקרבנותיו - לפחות שניים - אנשים בעלי השפעה שלדעת ווטרס פוגעים, רוצחים את נפשות קרבנותיהם. והוא, מנסה להחזיר להם כגמולם.
Pigs (Three Different Ones) (Waters) Big man, pig man, ha-ha charade you are You well heeled big wheel, ha-ha charade you are And when your hand is on your heart You're nearly a good laugh Almost a joker With your head down in the pig bin Saying "Keep on digging" Pig stain on your fat chin What do you hope to find Down in the pig mine? You're nearly a laugh You're nearly a laugh But you're really a cry Bus stop rat bag, ha-ha charade you are You fucked up old hag, ha-ha charade you are You radiate cold shafts of broken glass You're nearly a good laugh Almost worth a quick grin You like the feel of steel You're hot stuff with a hatpin And good fun with a handgun You're nearly a laugh You're nearly a laugh But you're really a cry Hey you, Whitehouse, ha-ha charade you are You house proud town mouse, ha-ha charade you are You're trying to keep our feelings off the street You're nearly a real treat All tight lips and cold feet And do you feel abused? Huff-a-huff-a-huff-a-huff You got to stem the evil tide And keep it all on the inside Mary you're nearly a treat Mary you're nearly a treat But you're really a cry
איש גדול, איש-חזיר, חח, בדרן אתה איש חשוב, בעל השפעה שכמוך, חח, בדרן אתה וכאשר אתה מדבר בגילוי לב אתה כמעט בדיחה טובה כמעט בדחן עם הראש שלך עמוק בתוך פח הזבל של החזירים אומר "תמשיכו לחפור כתם חזירי על סנטרך השמן מה אתה מקווה למצוא עמוק בתוך מכרה החזירים? אתה כמעט בדיחה אתה כמעט בדיחה אבל אתה בעצם דבר עצוב מאוד שקית עכברושים של תחנת אוטובוס, חח, בדרן אתה זקן בלוי מזויין שכמוך, חח, בדרן אתה אתה מקרין אלומות קרות של זכוכית שבורה אתה כמעט בדיחה כמעט שווה גיחוך מהיר אתה אוהב את התחושה של פלדה אתה ממש מבריק עם סיכת הכובע ובידור טוב עם אקדח אתה כמעט בדיחה אתה כמעט בדיחה אבל בעצם אתה משהו מאוד עצוב היי את, ווייטהאוס, חח, בדרנית את עקרת בית עכברית שכמוך, חח, בדרנית את את מנסה להרחיק את רגשותינו מהרחובות את כמעט צ'ופר אמיתי עם השפתיים ההדוקות שלך, והרגליים הקרות והאם את מרגישה פגועה? האו-האו-האו-האו את חייבת לעצור את שטפון-הרשע ולשמור את הכל בפנים מרי, את כמעט צ'ופר מרי, את כמעט צ'ופר אבל את בעצם בכי/צעקה אני לא בטוחה מי הם המטרות עליהם מדבר ווטרס בשני הבתים הראשונים - אולי זה אותו אדם. ללא ספק מדובר כאן על מישהו בעל השפעה, אולי פוליטיקאי, תאב בצע, קר כקרח, חסר אמפתיה כלפי בני אדם. מה עשה אותו חזיר, שבגללו ווטרס שונא אותו כל כך? הדמות האחרונה בשיר מוכרת יותר: זוהי מרי ווייטהאוס, שהיתה דמות ציבורית ידועה בבריטניה במשך כשני עשורים. וויטהאוס היתה מורה, שבשלב כלשהו בתחילת שנות השישים החלה במסע-צלב כנגד מה שהיא ראתה כ"תועבה" בתקשורת, בעיקר בטלוויזיה. וויטהאוס היתה, למעשה, שמרנית מהזן המצוי, אבל בתקופה בה אמצעי התקשורת היו עדיין רגישים למה שהדור הוותיק יותר הרגיש כלפי תרבות הצעירים ה"מתירנית", היתה לה גם השפעה מסויימת. הביקורת כלפיה מובנת: היא ניסתה למנוע מהצעירים להביע את רגשותיהם באופן טבעי וחופשי, ביקשה לדכא (להפנים) את הרגשות, אומר ווטרס. ווטרס מתאר היטב את האשה חמורת הסבר, הקרה, שווייטהאוס היתה. מול השנאה היוקדת של ווטרס כלפי ווייטהאוס, לא ניתן שלא לציין דרך התמודדות אחרת אתה ועם דומיה: ההומור. ווייטהאוס היתה מטרה לחיצי ההומוריסטיקנים במשך כל שנות פעילותה. אני לא זוכרת כרגע בדיוק אם עדנה וולת'ורפ (גב') של ג'ו אורטון היתה אמורה לייצג את וויטהאוס עצמה, או מישהי דומה לה: אורטון כתב, בשמה של גב' וולת'ורפ הדמיונית הנ"ל, מכתבים למערכות העיתונים, בהם "מחה" על עוולות אבסורדיות, ובכך האיר את הקרתנות, צרות המוחין, והמיושנות של ווייטהאוס ודומיה. ונחזור לשיר: האלבום "אנימלז" יצא לאור במקביל לעליית הפאנק ככוח חברתי ומוסיקלי משמעותי, בבריטניה. האלבום - והשיר הזה במיוחד - דווקא השתלבו היטב באווירת המחאה החברתית, והנפת האצבע המשולשת של הצעירים כלפי הדור המבוגר, המרובע, בעלי הכוח וחסרי-הלב. העיבוד המינימליסטי (יחסית לפלויד) של השיר, העדר ההצטעצעות, הושפע גם הוא - לדברי מייסון - מהפאנק. (מייסון הפיק את האלבום השני של להקת ה-Damned, כזכור. הם רצו את סיד, אבל הוא לא היה זמין, מהסיבות הידועות). שיר שלא איבד מכוחו, גם לאחר כל השנים.