שמח להמשיך בפרוייקט!
לאחר שקישקשתי שעות על Breathe, הגיע הזמן לדבר על השיר הבא בתור! לאחר אקורד הסיום של Breathe, מתחיל מין קצב תופים מהיר, ואחריו נכנס הקלידים המוזרים שמזכירים טראנס. למי ששואל מה זה, גילמור הסביר איך יצרו את זה בסדרט על הדארק סייד: הם לקחו מין קלידים אלקטרונים כאלה, ניגנו כמה תווים ברצף, שמו את זה במהירות המקסימלית ובלופים. בנוסף גילמור ציין שהמיקס לשיר היה מאוד דומה להופעה חיה, ומכיוון שבאותה תקופה לא היה ניתן לארגן הכל במחשב ולסנכרן את הצלילים ביחד, הוא זוכר שארבעת הפלויידים ועוד כמה אנשי הפקה עמדו בחדר, כל אחד ממונה על כמה כפתורים (כאשר כל כפתור משמיע צליל אחר ממגוון הצלילים הקיימים בשיר), וכל אחד היה צריך ללחוץ עליו בדיוק בזמן (לשם ההשוואה - היום יכול בנאדם אחד לעשות את זה מול המחשב), והם היו צריכים לחזור על זה כמה פעמים כדי לקבל תיאום מושלם. בחזרה לשיר - אחר כך שומעים צעדים, שמתחזקים לצעדי ריצה, וכל מיני אפקטים מוזרים שקשה להסביר במילים. במהלך השיר נשמעים כמה דיבורים ומשהו שמזכיר לי צפירה, בעוד הקלידים המהירים ברקע משנים את קולם כל הזמן. הקטע נגמר בפיצוץ עצום, שאולי מסמל את סוף הבריחה. אז מה כל זה אומר בעצם? אני רואה את זה כבריחה מהחיים, מהשפיות או מהאי-שפיות, מהשמש או מהירח - זה לא משנה, פשוט לברוח. האדם שעליו הכל מסופר מעורער בנפשו, והוא מנסה פשוט לברוח מהחיים שלו, מהכל, להגיע למשהו חדש - אם כי כמובן שבסוף הוא נכשל, כי אי אפשר לברוח מהחיים. הפיצוץ מסמל את סוף המרדף - לאחר קטע כל כך מהיר פתאום בום אחד גדול ואיטי, שנעלם לאט לאט... השם המקורי של השיר הוא "The Travelling Sequence" - האם ניתן להסיק ממנו מידע על כוונתם של הפלויד? אני לא חושב כך, מכיוון שהוא די אומר אותו דבר: לברוח, לטייל למשהו אחר, להגיע לדברים חדשים...