Jugband Blues

[holo]

תרגום וניתוח

מילות השיר: It's awfully considerate of you to think of me here And I'm much obliged to you for making it clear that I'm not here. And I never knew the moon could be so big And I never knew the moon could be so blue And I'm grateful that you threw away my old shoes And brought me here instead dressed in red And I'm wondering who could be writing this song. I don't care if the sun don't shine And I don't care if nothing is mine And I don't care if I'm nervous with you I'll do my loving in the winter. And the sea isn't green And I love the Queen And what exactly is a dream And what exactly is a joke. התרגום שלי: זה מאוד מתחשב מצדכם לחשוב עלי כנמצא כאן ואני חייב להבהיר לכם שאני לא כאן ואף פעם לא שיערתי שירח יכול להיות כל כך גדול ואף פעם לא שיערתי שהירח יכול להיות כל כך עצוב (הכוונה ב blue כאן זה עצוב) ואני אסיר תודה שזרקתם את הנעליים הישנות שלי והבאתם אותי הנה במקום זאת לבוש באדום ואני תוהה מי יכול לכתוב את השיר הזה. ולא אכפת לי אם השמש לא זורחת ולא אכפת לי ששום דבר לא שלי ולא אכפת שאני עצבני כשאני איתך אני אעשה את אהבתי בחורף (אעשה את אהבתי?). והים לא ירוק ואני אוהב את המלכה ומה זה בעצם חלום? ומה זאת בעצם בדיחה?

 

[holo]

ניתוח

השיר לפי מה שהבנתי, נבחר מבין כמה שירים שבארט כתב, והוכנס לאלבום SOS. אני גם מסכים עם ציף ומ"מ לגבי התוכן של השיר. כשאני שומע את בארט, בזעקותיו האחרונות ללהקה, לפני שהוא נזרק לגמרי החוצה, זה מעציב אותי מאוד. אחרי כמה פעמים ששמעתי וקראתי את מילות השיר אני בטוח בהחלט בכוונה שלו. זאתי בהחלט האשמה ברורה של בארט כלפי חברי הלהקה האחרים. מה ששונה בשיר הזה לדעתי, לעומת שיריו האחרים של בארט עם הפלויד, זה שהשיר הזה מאוד ציני ומר, והמוזיקה שלו פחות שמחה וכך גם שירתו של בארט, שלדעתי מרגישים בה את התדרדרות מצבו של בארט. It's awfully considerate of you to think of me here And I'm much obliged to you for making it clear that I'm not here. השיר נפתח יש בנימה צינית מצדו של בארט- זה מאוד מתחשב מצדכם לחשוב עלי כנמצא. אפשר לראות שבארט רואה שהלהקה ממשיכה עם בארט בתקופה הזאת די באילוץ, ולא להרבה זמן. בארט מרגיש שהוא עול ללהקה, והוא אולי גם רוצה להבהיר להם שיש לו בעיה, הוא לא באמת נמצא איתם, גם בשיר הזה, אף אחד לא מצליח להבין את סיד. And I never knew the moon could be so big And I never knew the moon could be so blue ירח מתקשר אצלי לעצבות, וכך גם אצל בארט. הירח הוא מאין שיקוף של מצבו של סיד, סיד רואה את הירח כגדול ומאיים, כמשהו מפחיד ועצוב (blue). בהרבה מקרים במציאות, אפשר להבין את הרגשתם של אנשים דרך יחסם לדברים אחרים. כששמחים, אנשים מסתכלים על מה שמסביבם בצורה חיובית, כשעצובים מסתכלים בצורה שלילית ופסימית. כך גם בארט מסתכ על הירח, כשהוא מנסה להבהיר דרכו לאחרים, את מצבו הנפשי שלו. And I'm grateful that you threw away my old shoes And brought me here instead dressed in red אני חושב שבשתי השורות האלו, בארט שוב מקתיף בצורה צינית את חברי הלהקה, וגם כאן זה נעשה באמצעות דימוי. בארט מאשים את הלהקה, על זה שהכריחה אותו לעשות משהו בניגוד לרצונו. זרקו את הנעליים הישנות שלו , אולי הוא אהב אותם? ובמקומם הלבישו אותו באדום, משהו שהוא לא רוצה. אני רואה בזה השוואה למצבו של בארט וליחס של חברי הלהקה אליו. חברי היו עדים להתדרדרותו הנפשית של בארט ולא עשו כלום. הם המשיכו להופיע ולנגן, וחשבו שהמצב של ישתפר, הם לא ניסו לראות מה יש לו, מה הוא מרגיש. לא ניסו לעזור לו. שוב, לא הקשיבו לרצונותיו וזרקו את הנעליים הישנות שלו (שואלי הוא אהב אותם?). And I'm wondering who could be writing this song. שורה חזקה בשיר. עוד ציניות מבארט. בארט שואל כאן שאלה רטורית- מעניין מי יכול לכתוב את השיר הזה? סיד בארט כתב אותו? אבל סיד בארט הוא משוגע והוא דפוק בשכל, לא? בבית השני יש כמו יאוש בשיר, השיר מאוד מזכיר מאוד את The Scarecrow בחלקו, כסיד רואה בעצמו כשונה מהאחרים, ושאף אחד לא מבין אותו. לבסוף הוא מתייאש מהחיים. כבר לא אכפת לו שהשמש לא זורחת- אין אופטימיות ושמחה. לא אכפת לו ששום דבר לא שלי- אחרי שכבר לקחו ממנו הכל, את מה שהוא אהב לעשות, לנגן, להנהיג את הלהקה (ובין היתר שזרקו כביכול את הנעליים הישנות שלו). And I don't care if I'm nervous with you I'll do my loving in the winter. את שתי השורות האלה ממש לא הצלחתי להבין, ולא ממש גיליתי את הקשר לנושא העיקרי של השיר. אולי הוא מיואש גם מחיי האהבה שלו? והבית האחרון, אולי הבין שהכי מתאר את מצבו הנפשי של סיד: And the sea isn't green And I love the Queen לדעתי 2 השורות האלה נאמרו כאילתור, כמו בן אדם שעושה מה שבא לו (אולי מושגע?). אני אישית לא מצאתי את הקשר אחר לשתי השורות האלה. וכמובן, שתי שורות המחץ של השיר: And what exactly is a dream And what exactly is a joke. סיד כבר לא מבחין בין מציאות לחלום, הגבולות מטשטשים, וכושר האבחנה שלו בין דברים נפגע. יכול להיות כאן, שסיד כבר לא יודע מה אמיתי ומה לא, אולי הוא מסתכל על דברים בצורה שונה לגמרי ממה שהשאר מסתכלים. הוא כמו מבקש שיסבירו לו מה זה באמת חלום, ומה זה לא? מה זאת בדיחה? אולי הוא בעצם פירש לא נכון את כל הדברים האלה? זהו.

 

[ציףציף1000]

יפה מאוד ../images/Emo45.gif

העניין עם השמש (שוב שמש!) ועם I'll do my lovin' in the winter זה ביקורת עקיפה על הסצינה ההיפית, ששפעה אופטימיות ודיברה בסיסמאות על אהבה - קיץ 1967 נקרא בשם "קיץ האהבה" - ועל שמש, פרחים, פרפרים וכד'. סיד אומר כאן בעצם שנמאס לו מזה; אם הוא ירצה לאהוב, הוא יעשה את זה בחורף, לא בקיץ, ולא אכפת לו אם השמש זורחת או לא. זה צמד משפטים חשוב, בהקשר של אותה תקופה.

 

[holo]

תודה,

רק עכשיו קראתי את ההודעה שלי ושמתי לב לכל השגיאות, תנסו לפענח, יש מילים חסרות ובלבולי אותיות מצטער..

 

[crazy diamond 84]

נהדר!

כל הכבוד גם על התרגום(!) וגם על הניתוח. אני מחזק את דעתך ב"שורות המחץ של השיר" שסיד נותן סימנים ראשונים של מחלה נפשית קשה - סכיזופרניה. שהוא אינו מבדיל בין מציאות לדמיון (WYWH יותר מאוחר). ווטרס מתייחס למצבו יותר מאוחר ב-SOYCD- Threatened by shadows at night And exposed in the light מאויים ע"י צלליות בלילה, וחשוף לאור ביום - מתאר את מצבו הקשה והעצוב. אבל זה כבר דיון אחר, כל דבר בזמנו... אתם יודעים. And I don't care if I'm nervous with you והשורה הנ"ל נכנסת לסעיף "הביקורת העקיפה על הסצנה הפסיכודלית" - כי היפים הם אנשים רגועים(!) מלאי שלווה פנימית אז הוא אומר שלא איכפת לו כשהוא עצבני, ז"א הוא משאיר מאחור את המוסכמות של אותה תת-תרבות ויוצא לדרך חדשה. בהחלט שיר מרגש וחשוב.. ושיר ששינה הרבה בתפיסה ובהבנה של האנשים שסובבו אותו לגבי מצבו ורואים את זה בבירור בשירי ווטרס הבאים (לא צריך לפרט)

 

[itaikuskus]

אני ראיתי את הקליפ

סיד עומד עם גיטרה אקוסטית ועיינים פקוחות ומבט חלול, שר ברכות את מילות השיר, ובקושי מזיז שפתיו. השיר עצמו הוא אחד האהובים עלי, והשיבוץ שלו בסוף האלבום השני, בו בעצם נפרדות דרכיהם של סיד והפלויד הוא כה סמלי, לסוף שנראה כמעט טראגי עבור סיד. כל פעם מחדש השיר מעביר בי צמרמורת. גם אם הוא נשמע קצת אחרת מה"חלליות" של פייפר, הפתיחה הכנה, החשופה, האקוסטית של סיד, כשהוא פונה ספק ללהקה שלו ספק לעצמו ואומר "and i'm wondering who could be writing this song" ולאחר מכן משיר נחמד ונוגה, מגיע החלק הכאוטי, של קלידים מוזרים וכלי נשיפה למיניהם שמנגנים בלי ממש קשר אחד לשני, עד לנקודת הפסקה שבה ממשיך סיד את שירו בכמה מהשורות הזכורות ביותר ממנו and the sea isn't green and i love the queen and what exactly is a dream? and what exactly is a joke? אחד האהובים עלי.

 

[thezanani]

Jugband Blues

מי הוא רוג'ר בארט? הצלוחית הייתה ההזדמנות הראשונה שלי לשמוע את הגאון המיוסר/החלילן/כורה האמת והאשליה שלמעשה הייתה לי הרגשה שדי הכרתי אותו אחרי WYWH. הרי מחיתי עליו דמעה ברגע הגילוי של של "שנינו נשמות תאומות וגו'",ציקצקתי במרירות כשהוא ישב על הדשא הזוי ומוטרף וניסיתי להבין אותו,כמו חבר טוב,במקום שהוא קבע בזמן ובזמן שאני החלטתי. אז מי אתה סיד? כבר בשרשורים הקודמים,שניתחו בדקדקנות את הפייפר,חיפשנו שוב ושוב את הצד האפל.של הירח,של החתול המתוסבך,של המנדולינה השבורה והחורים השחורים בעניים.אולי ב"bike" הוא רימז לנו את הסוף,אולי הוא הבין שהוא גוסס בvegteble man,ואולי זה לא היה הוא. אולי סיד הוא סיד מJugband Blues. כנראה שלעולם לא נדע,אך כמובן שזו האופציה. שלל הסיפורים,כדרכם של מיתוסים,מספרים על חצי אל.איש עם צחוק מדבק,כח משיכה עצום וכריזמה נוטפת ען התלתלים המשוחים במרקחות של רוקח מטורף. ובאמת,בראייה הכללית קשה להאמין שאישיות כה שמחה וממגנטת,מוציאה תחת ידה יצירה כה מלנכולית,חזקה,מחלישה נגש כל התיאורים מראשית הפיסקה. and what exactly is a dream? and what exactly is a joke? את השאלות הללו שואל ליצן החצר,האיש שצחק בשביל כולם. target for a far away laughters,יאמר הציניקן המעוות. את השאלות הללו שואל האיש שהביט אל הכוכבים.שר על גלקסיות רחוקות,וחלם עליהם עם גיטרה ומצית ביד. אז נברמיינד,מי הוא סיד כנראה שלא נדע לעולם,אך מה זה משנה? Jugband Blues היא אחת היצירות הכי ליליות וקודרות ששמעתי בחיי. זוהי קינת הליצן,שהאיפור נמרח על פניו מול המראה. שמעו שמעו! החלילן פשט את מחלצותיו ומוכיח בשער את השוטים הסוגדים לו! סיד השתגע! זהו שיר פרידה מן הסביבה,מן החברה,מן העולם. צוואה. it´s awfully considerate of you to think of me here and i´m most obliged to you for making it clear that i´m not here הפתיחה מרטיטה ממש. תודה לכם רבותי,שיצרתם את האשליה שלי פה.נכון,אני קיים.בקושי. אבל היי אלו לא אתם שמחקתם אותי?שלא הותרתם ממני כלום? היכן אני במערך היחסים ביננו?נשפט.אסיר.נמחק. i´m not here.אני מה שנשאר ממה שאתם מחקתם,אשליה זמנית,הנה אני נפרד ממכם לשלום.wouldn't you miss me? And I never knew the moon could be so blue And i never knew the moon could be so big And I´m grateful that you threw away my old shoes And brought me here instead dressed in red אני יושב פה ומאבד פרופורציה,גוסס.אה,ובדרך אני גם צוחק על כולכם. לא.לא הצחוק של פעם.צחוק מריר,ציני ומבהיל. כן,זכותי להאשים אתכם.ובציניות טראגית ממש. הדיבור הוא בעבר,להזכירכם איימ נוט היר,ומדבר על בהייה בצד. בהשלמה מסויימת.באנמיה.comfortably numb אם תרצו. הסצינה נגמרה,הוא צועק.הסתכלו על עצמכם!איבדתם את עצמכם בדרך אל הפי-הפי-ג'וי-לנד.למה שאני לא אלבש מה שנח לי?למה אני מתחפש? אה,שכחתי.זה אתם. And I´m wondering who could be writing this song. מעניין באמת. I don´t care if the sun don´t shine And I don´t care if nothing is mine And I don´t care if I´m nervous with you I´ll do my loving in the winter. צחוק מקפיא דם,צחוק של טירוף.אם אנו כבר כאן,או לא כאן.אז כבר מה אכפת לנו?הרי אם אני לא פה(ראה פתיחה) אז מה אכפת לי מהזמן,מהרכוש,מהאופנה וממך.ואז מתחילה החגיגה הפסיכדלית,שמעולם לא נשמעה כה עצובה,מן תהלוכה אחרונה לקראת הקבר.והוא צועד ושר איתם.עם אלו שראו אותו מתמוטט ולא עשו דבר.הישר אל הקבר.בייאוש,באנמיה,בטירוף.הצגה אחרונה לפני עתיד מלא במבטים על התריסים המוגפים בחדר החשוך.שמשהו יציל אותי?שמשהו יעזור לי? זה לא משנה.לא אכפת לי.אני לא פה. And the sea isn´t green And I love the queen And what exactly is a dream And what exactly is a joke. מה באמת?

 

[LuLuLu iT]

../images/Emo69.gif וואו, תימני, מעולה.

גרמת לי להקדיש יותר תשומת לב לשיר ולמילים ובכלל.

 

[ציףציף1000]

נפלא...

הצלחת להבין את הראש של סיד, אולי טוב מכולנו...