אצלי
אלבום השבוע של משפחת הקרואוז: The Fillmore 8.5.05 IL. הלילה שבין שישי לשבת. שעה 3. אני לבד בחדר בחושך אחרי ששעון השבת כאן נכבה, שומע באוזניות את הסט הראשון של ההופעה. אני מאוד אוהב את השמיעות האלה. האינטימיות לבד עם המוזיקה שכל מה שאתה עושה זה לשמוע אותה. היה לי חשק לשמוע שוב את ההתחלה של ריצת הפילמור דווקא הפעם. הסט הראשון הזה העביר לי די מהר שעה וחצי שם בלילה לבד. אחר כך הלכתי לישון. שיר השבוע של משפחת הקרואוז: Comin' Home. קאבר שאולי לא שמים לב אליו כ"כ הרבה. אני פשוט מת עליו. הוא נמצא בסט הראשון הזה ששמעתי בדיוק, הוא היה גם בערב הראשון בלונדון ובעוד ביצועים כמובן. זהו עוד אחד מהקאברים של שירים לא הכי מוכרים בעולם שהקרואוז מוציאים מהשרוול או מארגז ההשפעות המוזיקליות עליהם והופכים אותו למשהו באמת נהדר. מהקאברים היותר אהובים עלי שלהם כיום, השיר הזה של דלייני ובוני וקלפטון. ציטוט השבוע של משפחת הקרואוז: אני אשים את הציטוט האהוב עלי מתוך Sister Luck ששמעתי אותו גם בסט הראשון שם, וכרגיל נזכרתי כמה אני אוהב אותו. במיוחד המשפט הראשון, לא יודע למה. תמיד הוא היה ממש אהוב עלי.
"Feeling second fiddle to a dead man Up to my neck with your disregard Like a beat dog that's walking on the broadway No one wants to hear you when you're down"
וכל תוספת אחרת שבא לכם להוסיף: זה היה שבוע Little Feat אצלי. פשוט הגעתי לנקודה שאני יודע שאני די מאוהב בלהקה הזאת, אחרי שהשלמתי עוד 2 אלבומים שלהם ובלטו אצלי השבוע מאוד הם ואלבום הלייב הנפלא Waiting For Columbus. כל ארבעת האלבומים הראשונים פשוט מעולים. איזו להקה נהדרת...יש בה את הגיוון של הסגנונות האהובים עלי ויותר מזה - האווירה הזאת שאני כ"כ אוהב במוזיקה. הרבה חופש...וזאת להקה שמרגישים את זה בשירים שלה. בשבילי This is what it;s all about.