ציףציף1000
New member
../images/Emo79.gif Dogs ../images/Emo79.gif
"כלבים" הוא שיר מעניין מאוד, לפחות מבחינת המילים. המוסיקה, לטעמי, הרבה פחות מעניינת, למרות שלפלויד היו שנים רבות ללטש את השיר: הם החלו להופיע אתו עוד בשנת 1974 (או קצת לפני?). המוסיקה כאן משרתת את המילים, את המסר. רבות דובר על ההשפעה של "חוות החיות" של אורוול על ווטרס בכתיבת האלבום, אבל בשיר הזה, לפחות, ההשפעה הבולטת יותר, לטעמי, היא של "מותו של סוכן" של ארתור מילר. כמו במחזה הקלאסי, גם ווטרס מבקר את האדם הממוצע בחברה המערבית, הנכנע לתכתיבי הקפיטליזם, ואף מאמין בהם באדיקות - עד מותו, חסר המשמעות. ווטרס מדבר על האדם המאמין ש"אדם לאדם זאב", ושכל בני האדם נמצאים בתחרות זה עם זה, לחיים ולמוות: נשמרים מפני טורפים, ומחפשים טרף בעצמם. אין חברויות אמיתיות, אין קירבה בין בני אדם - רק שקרים ואחיזת עיניים, שנועדו להכשיר את הקרקע להתנפלות. כמו ווילי לומן, גיבורו (או אנטי-גיבור) של מילר, גם הכלב של ווטרס מאמין לשקרים, לחלום האמריקאי - שהצלחה כלכלית היא המדד לערכו ואושרו של האדם, וכי הצלחה כזו אפשרית עבור כל אחד, אם רק יעבוד קשה - ובעבור הגשמת החלום הזה, הוא מוכן לוותר על הדברים החשובים באמת: אהבת אשתו וילדיו ואף חייו עצמם.
"כלבים" הוא שיר מעניין מאוד, לפחות מבחינת המילים. המוסיקה, לטעמי, הרבה פחות מעניינת, למרות שלפלויד היו שנים רבות ללטש את השיר: הם החלו להופיע אתו עוד בשנת 1974 (או קצת לפני?). המוסיקה כאן משרתת את המילים, את המסר. רבות דובר על ההשפעה של "חוות החיות" של אורוול על ווטרס בכתיבת האלבום, אבל בשיר הזה, לפחות, ההשפעה הבולטת יותר, לטעמי, היא של "מותו של סוכן" של ארתור מילר. כמו במחזה הקלאסי, גם ווטרס מבקר את האדם הממוצע בחברה המערבית, הנכנע לתכתיבי הקפיטליזם, ואף מאמין בהם באדיקות - עד מותו, חסר המשמעות. ווטרס מדבר על האדם המאמין ש"אדם לאדם זאב", ושכל בני האדם נמצאים בתחרות זה עם זה, לחיים ולמוות: נשמרים מפני טורפים, ומחפשים טרף בעצמם. אין חברויות אמיתיות, אין קירבה בין בני אדם - רק שקרים ואחיזת עיניים, שנועדו להכשיר את הקרקע להתנפלות. כמו ווילי לומן, גיבורו (או אנטי-גיבור) של מילר, גם הכלב של ווטרס מאמין לשקרים, לחלום האמריקאי - שהצלחה כלכלית היא המדד לערכו ואושרו של האדם, וכי הצלחה כזו אפשרית עבור כל אחד, אם רק יעבוד קשה - ובעבור הגשמת החלום הזה, הוא מוכן לוותר על הדברים החשובים באמת: אהבת אשתו וילדיו ואף חייו עצמם.
Dogs (Waters, Gilmour) You got to be crazy, gotta have a real need Gotta sleep on your toes, and when you're on the street You got to be able to pick out the easy meat with your eyes closed Then moving in silently, down wind and out of sight You got to strike when the moment is right without thinking And after a while, you can work on points for style Like a club tie, and a firm handshake A certain look in the eye, an easy smile You have to be trusted by the people that you lie to So that when they turn their backs on you You'll get the chance to put the knife in! You gotta keep one eye looking over your shoulder You know it's gonna get harder, harder, and harder As you get older Yeah, and in the end you'll pack up, fly down south Hide your head in the sand Just another sad old man All alone and dying of cancer And when you lose control, you'll reap the harvest you have sown And as the fear grows, the bad blood slows and turns to stone And it's too late to lose the weight you used to need to throw around So have a good drown, as you go down, all alone Dragged down by the stone Gotta admit that I'm a little bit confused Sometimes it seems to me as if I'm just being used Gotta stay awake, gotta try and shake off this creeping malaise If I don't stand my own ground, how can I find my way out of this maze? Deaf, dumb and blind; you just keep on pretending That everyone's expendable and no one has a real friend And it seems to you the thing to do would be to isolate the winner And everything's done under the sun But you believe at heart, everyone's a killer Who was born in a house full of pain Who was trained not to spit in the fan Who was told what to do by the man Who was broken by trained personnel Who was fitted with collar and chain Who was given a pat on the back Who was breaking away from the pack Who was only a stranger at home Who was ground down in the end Who was found dead on the phone Who was dragged down by the stone Who was dragged down by the stone
אתה חייב להיות משוגע, חייב שיהיה לך צורך אמיתי חייב להיות ער גם בשנתך, וכשאתה ברחוב אתה צריך להיות מסוגל לזהות את הטרף הקל, בעיניים עצומות הם נעים בדממה, בכיוון הרוח, ומחוץ לטווח הראיה אתה חייב להכות ברגע הנכון, בלי לחשוב ולאחר זמן מה, אתה יכול לשפר ביצועים כמו עניבה [המעידה על השתייכות] למועדון, לחיצת יד יציבה מבט מסויים בעין, חיוך נרחב אתה חייב להראות כאמין על ידי האנשים שאתה משקר להם כך שכאשר הם מסובבים את גבם אליך תהיה לך הזדמנות לנעוץ את הסכין! אתה חייב להביט כל הזמן מאחוריך אתה יודע שזה ילך ויהיה רק קשה יותר ויותר ויותר וכשאתה תזדקן כן, ובסוף תארוז דבריך, תעוף לדרום תחביא את ראשך בחול רק עוד זקן מסכן אחד ערירי וגוסס מסרטן וכשתאבד שליטה, תאסוף את הקציר שזרעת וכשהפחד יגבר, הדם המר [גם: הריב] יאיט ויהפך לאבן וזה יהיה מאוחר מדי בשביל להפטר מהפוזות שנהגת לעשות בכל מקום [גם: להפטר מהמשא שסחבת אתך] אז שתהיה לך טביעה טובה, כשאתה צולל, בודד וגלמוד נמשך מטה על ידי האבן חייב להודות שאני קצת מבולבל לפעמים נראה לי כאילו רק משתמשים בי חייב להשאר ער, חייב לנסות ולהפטר מהמחלה הזו שמשתלטת עלי אם לא אעמוד על שלי, איך אוכל למצוא דרכי אל מחוץ למבוך הזה? חרש, אילם ועיוור: אתה פשוט ממשיך להעמיד פנים שכולם ניתנים להחלפה ולאף אחד אין חבר אמיתי ונראה לך שהדבר הנכון לעשותו הוא לבודד את המצליחן וכל מה שנעשה תחת השמש אבל בליבך אתה מאמין, שכל אדם הוא רוצח שנולד בבית מלא כאב שאומן לא לירוק לתוך המאוורר שהבוס אמר לו מה לעשות שרוחו נשברה על ידי כוח אדם מיומן שהלבישו עליו קולר ושרשרת שניתנה לו טפיחה על הגב שעזב את הלהקה שהיה רק זר בביתו שלבסוף נשחק שנמצא מת בעודו מדבר בטלפון שנמשך למטה על ידי האבן שנמשך למטה על ידי האבן ----------------------------------------------- ווטרס עושה שימוש בשיר בכמה ביטויים כפולי משמעות, ועושה זאת בצורה יפה. יתכן שהשימוש כפול המשמעות בביטויים וקלישאות כאן מהווה, לכשעצמו, ביקורת על השמרנות הטבועה בתפישת העולם של ה"כלבים", שמרנות שאינה מותירה מקום לספק, לשינוי, לקידמה. תהיתי, ביני לביני, האם השתנו דברים בעשורים מאז נכתב "dogs" (ובוודאי מאז נכתב "מותו של סוכן"). העולם הפוסט-מודרני פותח בפנינו מודלים חדשים לחיים (ולפרנסה) שלא היו באותם ימים. האם תפישת העולם של ה"כלבים" עדיין קיימת, עדיין שולטת? הייתי רוצה לחשוב שלא, אבל בעולם שבו "מי הזיז את הגבינה שלי" הוא רב מכר היסטרי, כנראה שיש עוד ווילי לומנים - כלבים - לא מעטים.
אני מת על הקטע הזה... ובכלל... גם רצף האקורדים שיש במהלך השיר... ממש נחמד... וממש לא נפוץ ורגיל. אני אהבתי את המוזיקה.