../images/Emo79.gif קסם על ים כינרת...../images/Emo28.gif
טוב, החלטתי ללכת לפי מנהג סיפורי הבייביסיטר של שיר (
) באופן חד פעמי ולספר לכם על חוויה מעניינת שהייתה לי
אתמול נועה באה אליי בסביבות שש וחצי, ככה.. דיברנו לנו ואז היא אמרה "קסם, בא לי לנסוע". אמרתי לה- סבבה, נוסעים מחר לתלאביב? אז היא אמרה- "לא, בואי ניסע עכשיו". אז נעלנו נעליים ונסענו. (אמרתי לאמא שלי שאנחנו הולכות לחברה ביסוד...
). הלכנו לכיכר, באמצע יסוד המעלה, ותפסנו טרמפים לצומת
נסענו עם איזו אישה והילד שלה, שהפיל קופסה של דובדבנים ואז התחיל לאסוף בלי שאמא שלו תדע כדי שלא תצעק על הלכלוך שהוא עשה
ובאמצע הוא מוריד את החגורה ונותן בי מן מבט כזה של "אל תספרי!" ומתחיל לאסוף את הדובדבנים מהרצפה... טוב, הגענו איתה עד חצור וירדנו, ותפסנו שוב טרמפים. עוצר לנו אוטו שנראה כאילו הוא עוד שניה מתפרק, מן אוטו מוזר כזה עם מושב קדמי שישבו בו איזה שני גברים בני 20-30 ככה, ומאחורה- המון המון חלל (זה היה אוטו די גדול) מלא ב-... מה לא?! אופני הרים, מצלמת וידאו, בגדים ישנים, שטיח, ממש מחסן! "אתן רוצות את האופניים? אנחנו לא צריכים אותן, באמת, קחו! אנחנו בדרך לערב שירה, נפתלי פה לומד לנגן במפוחית" "כן, תגידו מה ואני מנגן לכם" *מנגן בעילגות במפוחית*
ירדנו.. ככה נסענו לנו לכינרת עם כמה טרמפים, הגענו לחוף והיה שם נטוש
ממש בעסה. הזמנו המבורגר- כל אחד ב-18 שקל
גמר לנו את כל הכסף
וזה כולה היה לחמניה מסכנה, בלי צ'יפס או כלום
החלטנו ללכת לקיבוץ שהחבר שלה גר בו, לישון שם איפשהו, ואז לחזור בבוקר... וככה באחת עשרה בלילה אנחנו תופסות טרמפים בכינרת... איזה כמה אנשים עצרו לנו ואמרו "ממש מצטערים, היינו לוקחים אתכן אבל אנחנו מלאים... באמת מצטערים!" כמה גברים בני 20
זה היה מבדר
נסענו במשאית- והיה שם מזרון מאחורה לישון עליו
כל כך התפתיתי- רק בשביל החוויה
לא הייתי עייפה בכלל
והנהג משאית התחיל לדבר בפלאפון (כשהוא מחזיק אותו ביד) ולעשן (עם סיגריה ביד השניה) ואז עוד עשה סיבוב
חשבתי שאני עוד שניה מתה- אבל ממש, כאילו, באופן מעשי
אח"כ משטרה עצרה לנו ואמרה ש"אני לא רוצה לקרוא עליך בעיתון מחר" ונסעו! כאילו, אתה רוצה לעזור, קח אותנו איתך! דבילים
ואז בסוף- הכי מצחיק- איזה איש שהיה לו מחשב משנת 70, כזה בגודל מטר על מטר, במושב האחורי, וכיסא של תינוק עם בננות בתוכו במושב הקדמי... הוא העביר את הכיסא של התינוק לבגז' ואנחנו ישבנו אחת על השניה
(חברה שלי עליי)... עכשיו, לא היה כלכך מקום בהתחלה אז ניסיתי לקחת את הכיסא אחורה- אז הערבי החביב דחף לי יד בין הרגליים ושעה ניסה לדחוף את הכיסא קצת אחורה מהידית הזאת שם
אני אומרת לכם- המיקום של הידית הזאת- זה בן המציא את זה!!! ואז נסענו ככה איזה חצי שעה כשנועה תקועה לי בפרצוף
וכל הדרך, גם בכינרת, גם אח"כ, תרגמנו שירים
סיפרתי לה שעושים את זה בפורום והיא נדלקה על זה
הברקה גדולה: זה שום דבר מלבד ריבה של קיץ
ועוד כל מיני דברים גדולים שהיא שרה ואני לא זוכרת
היה קורע
כל הזמן שרנו בקולי קולות כמו מטומטמות באמצע העולם, היה מבדר
הגענו לקיבוץ של החבר- והאמהות שלנו עלו עלינו
החלטנו לנצל את זה עד הסוף אז כשאמא שלה יצאה לקחת אותנו בינתיים הלכנו לחוף הכינרת (בתוך הקיבוץ
) וישבנו שם על מזח כזה, מן כזה מברזל, ואני נכנסתי לסרטים שכריש יקפוץ ויאכל אותנו, שהיא תזרוק את הסיגריה לכינרת שעשויה מהמון דלק ואז הכל יבער סביבנו, שהמזח מרוח בלכה ואז היא תשים את הסיגריה על המזח והכל יבער סביבנו, שהמזח ישקע פתאום ועוד ועוד
היה מצחיק וכיף
התעצבנו והחלטנו שהאמהות שלנו חברו נגדנו והתחלנו לדמיין את עצמנו יוצאות במלחמה נגדן- שתיים על שתיים
בסוף הלכנו לאוטו של אמא שלה ובדרך צחקנו כמו מפגרות מכל דבר ונראה לי ממש ממש עצבנו את אמא שלה
חזרתי הביתה והיום היו לי מלא שיחות עם אמא שלי שעצבנו אותי והוציאו לי את החשק מכל דבר אבל לפחות פעם הבאה אני לא אשקר לה, כנראה... אני אגיד לה ונראה אם היא תהיה בסדר עם זה
עד כאן עלילות קסם על ים כינרת לעת עתה. חזרו אלינו עם הפרק הבא: נועה של הים תיכון
טוב, החלטתי ללכת לפי מנהג סיפורי הבייביסיטר של שיר (
