../images/Emo79.gifחלון../images/Emo79.gif
מצטער שאני מציף
ביקשתי מאח שלי שיעזור לי קצת להבין את השיר הזה, ופתאום משומקום הוא שולח לי מייל עם פירוש מלא ומקסים לשיר הזה, אז החלטתי לשתף: איך שאני רואה את זה, השיר הוא בסופו של דבר שיר עצוב מאד. הוא שיר בריחה מהמציאות למה שנראה טוב יותר ושלם. הקדמה קטנה על מוסיקת טראנס. מוסיקת טראנס (ומסיבות טראנס) מטרתה לנתק את הבן אדם מהעולם הזה. בגלל זה המוסיקה הזו כ"כ מצליחה בארץ כי כולם רוצים מקום אליו הם יכולים לברוח והכל בו נראה מזוקק. לא חושבים, רק רוקדים בטירוף ושוכחים את כל הלחצים והבעיות (כמו שגליה בהריון). השימוש במוסיקה הזו לרוב מלווה באלכוהול וסמים כי כמובן שני אלה רק עוזרים לבן אדם לשכוח שהוא בכלל קיים. החלון שנפתח הוא ה'הארה' שלפעמים אנשים מרגישים. לאו דוקא הארה אלוקית אלא מין מבט צלול אל עבר איזושהיא אמת. פתאום רואים שכל הבעיות והשאיפות שלנו לכסף וכבוד זה הכל שטויות ולא ממש משנה. אני חושב שיש נטיה לחוות דברים כאלה בשעות הבוקר לפני שמתחילים לעבוד או פוגשים אנשים כשאנחנו עם עצמנו ועם הזכרונות של החלום האחרון. הבעיה היא שזה לא מחזיק. אי אפשר לחיות חיים מלאים של הבנה אמיתית את החיים. (או לפחות אביתר לא מצליח). כשמגיעים לשיגרה ולמשכורת ולזקנה ומוות וכל צרות החיים - לא באמת רואים שיש משמעות עמוקה וטהורה יותר לכל זה - פשוט מרגישים חרא. שום חלון לא נפתח כשהחיים קשים. לכן מסיבות טראנס נמשכות 10 שעות. לכן סמים כל-כך ממכרים. לא רוצים להיפרד מההרגשה הזו. לא רוצים לנחות בעולם האמיתי, הגשמי, המציאותי. רוצים להישאר בעולם הטהור למרות שיודעים שהוא לא ממש אמיתי ושהוא זמני. מתכחשים לזה. ולכן לדעתי השיר עצוב. חלון נפתח לבד, לא מבחירה, זה פשוט קורה - פתאום החלון נפתח ורואים הכל טהור ונקי כמו שהוא באמת. האויר נושם במקומי, אין שליטה, אני לא עושה כלום וזה שולט בי, אני בכמעט קומא, חולם. את אוהבת אותי ממש כמו שאני אוהב אותך, החיים יפים ושלמים, אולי זה מה שגרר את כל החלון שנפתח. כל הכמעט נגמר, אין יותר חוסר ודאות, זה הדבר האמיתי. כל מה ששלי איתי, אני מרגיש שלם. לא צריך לחפש ולנסות להשיג עוד דברים. יש שריטות על העדשה, פצעים מהשנה האחרונה, אין ספק שיש בעיות כשהחלון סגור. הנה נשאר מרחק של נס מכאן, לא יאמן איך אנחנו חיים במרחק קטנטן מעולם מושלם. כל מה שמפריד זה חלון אחד. אני זוכר שבכיתי כל הלילה על הברכיים של ניר (?) כשנשארתי לישון בחדר שלך כשגליה נכנסה להריון, תזכור אחרון של הבעיות. צרות אמיתיות ומוחשיות, אבל כאן גם יש את הכניסה הכל-כך חדה ומפתיעה של הטראנס כי הוא רוצה לברוח ולשכוח. הוא רוצה להיכנע למוסיקה ולדמיון שנמצאים מעברו השני של החלון. לא להבין, לא לפתור - לברוח. בגלל זה הטראנס נמשך כ"כ הרבה. אגב, ככה אני מבין גם את השינוי בטראנס בדקה 5:55 נשמע כאילו הבריחה מתקרבת לסיום אבל אז יש שינוי וכניסה לטראנס שונה. העיקר לא להיפרד מזה ולחזור לעולם האמיתי. זה כבר טראנס של בריחה מההתעוררות. כל בוקר, כמו שהקדמתי, בבוקר אנחנו רגישים יותר להרגשות של עילוי. לפעמים יש תקופות שבהן בוקר אחרי בוקר אתה חווה את אותן הרגשות רגישות וקרובות אפילו לבכי. (של עצב או שמחה).
הוא כה חכם.
מצטער שאני מציף
.