../images/Emo79.gifואיך שלא../images/Emo79.gif
כמו שהבטחתי, אני מפרסם את הפילק שכתבתי במיוחד לערב סטארגייט: ע"פ "ואיך שלא" של אריאל זילבר. נושא: אהבתי הגדולה לסטארגייט. "ואיך שלא": ואיך שלא אפנה לראות, תמיד רק בה ארצה לצפות. שומר אני לה אמונים, לא מזפזפ בין ערוצים. וכך אני מן הסדרות לא מתפתה לאחרות. ימים חולפים, עונות, פרקים אשמור לסטארגייט אמונים. בשבתות, בשבתות אני תולש כבר שערות ופרק אז מותח ומחכה כבר את הבא לראות. באיזה מצב? וכמה זמן ישקיע מחייו, המעריץ הכי טוב במדינה בכדי לצפות עד הסוף מהעונה הראשונה. יש אנשים אשר יאמרו "עד כאן! אובססיה זה דבר מוגזם". אבל אני צופה קבוע, ומחכה לשבתות. וגם אחרי שידור פרקיה, צופה במרתון פרקים שעות. ימים חולפים, עונות, פרקים אשמור לסטארגייט אמונים. ואיך שלא אפנה לראות, תמיד רק בה ארצה לצפות.
כמו שהבטחתי, אני מפרסם את הפילק שכתבתי במיוחד לערב סטארגייט: ע"פ "ואיך שלא" של אריאל זילבר. נושא: אהבתי הגדולה לסטארגייט. "ואיך שלא": ואיך שלא אפנה לראות, תמיד רק בה ארצה לצפות. שומר אני לה אמונים, לא מזפזפ בין ערוצים. וכך אני מן הסדרות לא מתפתה לאחרות. ימים חולפים, עונות, פרקים אשמור לסטארגייט אמונים. בשבתות, בשבתות אני תולש כבר שערות ופרק אז מותח ומחכה כבר את הבא לראות. באיזה מצב? וכמה זמן ישקיע מחייו, המעריץ הכי טוב במדינה בכדי לצפות עד הסוף מהעונה הראשונה. יש אנשים אשר יאמרו "עד כאן! אובססיה זה דבר מוגזם". אבל אני צופה קבוע, ומחכה לשבתות. וגם אחרי שידור פרקיה, צופה במרתון פרקים שעות. ימים חולפים, עונות, פרקים אשמור לסטארגייט אמונים. ואיך שלא אפנה לראות, תמיד רק בה ארצה לצפות.
