../images/Emo79.gif../images/Emo13.gifהבטחתי שאחזור שמחה יותר../images/Emo13.gif../images/Emo79.gif
אז הנה. למרות שלא היה לי מכל מה שאת מבקשת, יש דברים דומים. בהריון של התמגוצ'י, ואני זוכרת את עצמי מדברת איתך על זה גברת ברכה, עוד כשהיית חלק מגן החיות, התנגן כל הזמן השיר של מדונה Time goes by so slowly for those who wait יש לי הרגשה שאפילו הקדשת לי את זה באיזשהו שלב... אוי כמה שזה היה נכון. אין לי ממש שירי הריון שנשארו, ממש לא, אבל יש לי שירים שאני אוהבת לשיר להן לפני השינה
. לתמגוצ'י יש את
"פנס בודד", שאבא שלי שיחיה היה שר לנו לפני השינה. לגורונה יש את
"שיר על נחלים" שבכל פעם שאני שרה אותו אני חושבת עליכן פה. שני הבתים הראשונים, ובעיקר הבית השני על הכאב ששיך לאהבה, תמיד גורם לי לחשוב עלינו פה. אם כן, מקדישה
לכן אותו, למה לא?! שיר על נחלים אילנית מילים: רחל שפירא לחן: הנרי ברטר מי הנחלים מקיימים את הזרימה שנה אחר שנה, שנה אחר שנה. הם יצננו את רגלינו הדולקות, רגלינו הדולקות ולא את הנשמה. כמו על נחלים זרועותינו משתלבות וגשר מהוות לתום ולתקווה. הכאב הזה, הכאב המתלווה,
גם הכאב הזה שייך לאהבה. אנשים יוצאים וחושבים להתראות וזו הכוונה, וזו הכוונה. פעם נקיים כי בפתק שבלב, בפתק שבלב הכתובת רשומה.
שיר שמאד מרגש אותי א) כי אבא שלי שר אותו פעם ב"ערב אלתרמן" שעשו בבצפר שלי, והזמרת אורה זיטנר ביקשה אותו לשיר אותו איתה ומאז אני אוהבת אותו מאד, אבל גם המילים שלו:
מילים של נצחון של הורה על הטבע, רק משום שיש לו ילדה שאיתה הוא יכול ללכת ברחובו הראשי של אלוהים (למרות שקצת עצוב אם יודעים כמובן מה היו יחסיהם של אלתרמן ובתו). אבל המילים האלה:
"בין כל הדברים שנולדו שנית" ו"ראה אלוהי, עם בתי הצוחקת, אני מטייל ברחובך הראשי", הם פשוט חיבור מאד נוגע לעומק הכאב והשמחה כאחד אצלי. שדרות בגשם יזהר כהן מילים: נתן אלתרמן לחן: נחצ'ה היימן באור ובגשם העיר מסורקת. היפה באמת - היא תמיד ביישנית.
אלך נא היום, עם בתי הצוחקת, בין כל הדברים שנולדו שנית. הנה הזגוגית - שמה צלול משמותינו ומי בקיפאון הרהורה יעבור? על קו מיפתנה, כעל סף נישמתנו, הרעש ניפרד מן האור. הנה הברזל, האליל והעבד, נפח הימים הנושא בעולם. הנה, בת שלי, אחותנו האבן, הזו שאיננה בוכה לעולם. גבהו בימינו האש והמים. אנחנו עוברים בשערים ומראות, נדמה - גם הלילה הוא נהר היומיים, אשר על חופיו ארצות מוארות. נדמה - גם אנחנו הבוקר נגיע אל בית אחרון בנתיב הרחב ושם עוד ניצב לבדד הרקיע וילד משליך כדורו לרגליו. באור ומטר השדרה מסורקת. דברי, ירוקה, רעשי!
ראה, אלוהי, עם ביתי הצוחקת אני מטייל ברחובך הראשי. חבל שאפחד מהשירים האלה לא ברשימת הקריוקי, אבל היא פתוחה לפני ואני אנסה למצוא אחד מתאים. תודה על ההזמנה לכך מעיין, ראיתי אותה לבסוף
.