עכשיו תורי(קצת באיחור) ../images/Emo13.gif
היה לי נורא קשה להגיע, אבל זה היה שווה כל רגע
מסתבר שהזכרון שלי ממש sucks, כי אני לא זוכר שדיברתי עם כל כך הרבה אנשים
. אני זוכר שדיברתי עם ואל, עם השלט של ואל(שהיה נחמד ומצחיק. למישהו יש את האייסיק שלו?), עם דייזי(גזר-אההמ..יעל
), עם האבא הכי טוב בעולם-ראס(שמחתי לפגוש אותך סוף סוף!
), באנג'ו(אפילו הצלחתי לגנוב לו את הטבעת כשהוא לחץ לי את היד. סתם. זה היה משה. סתם. מקווה שתמצא אותה
), ליידי אוף באפדום החביבה, את תמר ראיתי בחצות(ואת החבר החתיך שלה
), שמחתי לפגוש גם את מיסטר פריז, את באפגירל, נדב, שסיפק לי רגע של צחוק כשהוא לא זיהה אותנו בהתחלה(הסלברטיז האלה..), ואת חן. תתביישו לכם, אלה שלא באו להגיד שלום!
. היה כיף לראות גם אנשים שהם לא מהפורום: נערה חביבה שהסמיקה כששאלתי אותה אם היא מהפורום(טיהי.), ענבל("לחחחם!" LOL), קטיה וסגי, את משה תמיד כיף לראות(במיוחד בביצפר
), את יואבי הנחמד שהתחיל איתי
(הוא כנראה הרגיש באלטר). מה? זהו? אני בטוח ששכחתי מישהו. סליחה מראש. ולגבי המיוזיקל-היה יפה מאוד, בסופו של דבר. איסמנה, משה ואני נאלצנו לשבת על המדרגות, כן, אבל עדיין היה יפה. התרשמתי מאוד מאורטל, שהייתה באפי טובה מאוד, מחן(התרגשתי כשהיא הייתה על הבמה. באמת!
.), אניה, ווילו, עידן, רייצ'ל והשאר. היו כמה בדיחות שהיו ממש טובות: טארה נתקלת בג'יילס הייתה האהובה עליי, ההתחלה(אניה והפסיכולוגית), הקטע הדרמטי, השיר של ג'יילס, נדב, הסריגה, ועוד ועוד. גם במרתון היה כיף. היה כיף גם להירדם על משה
. הפרקים לא היו הכי טובים, אבל לראות פרקים על המסך הגדול זה תמיד כיף. היה מוזר לצאת מההקרנות, אבל. זה היה ממש: "When did morning happen?". ואני לא זוכר אם הבדיחה הזאת הייתה שלי או של ענבל
.. בקיצור, חבל שאני גר בטבריה. היה הרבה יותר נחמד אם הייתי יכול להשתתף בעוד דברים מהסוג הזה. תודה רבה מסורה למשה(Bajoran Priest), לראס ולאיסמנה. וגם ליעל
. דוד.