"תמיד זה נגמר עם הראש בין הידיים"../images/Emo12.gif
טוב, לא תמיד... אבל הפעם! הראש היה בין הידיים, והידיים סגרו חזק חזק על האוזניים, כדי לשמוע את הרעש, אבל חלש יותר מאיך שהוא היה! ובמילים אחרות- מה קרה לסאונדמן? איפה הוא היה בבאלאנס? הם לא היו צריכים לשים לב כבר אז שהסאונד מזעזע? הם לא היו צריכים לשים לב כבר אז שאת בעז לא שומעים? ואני חשבתי שלהקה קיימת בשביל הליווי. אבל כנראה שמישהו חשב שבעז קיים בשביל ללוות את הלהקה. ואחרי שתיארנו את הזוועות של ההופעה, והבהרנו לבעז (אני מקווה) שסאונדמן צריך לבחור טוב טוב, אפשר לעבור לתיאור של (כמעט) כל השאר. האלפנט, מקום קטן יחסית, למרות שאם היו מאחדים את שתי הקומות שלו הוא היה גדול. ובכל זאת התחושה הייתה שיש שם הרבה אנשים. המקום התמלא לאט לאט וכשהוא כבר היה מלא, בעז עלה לבמה מלווה באיתמר רוטשילד ויניב דדון, בינתיים רק הם, והם ניגנו ושרו את השיר של בעז שלא נכנס לדיסק- 'מכוון למטרה'. ביצוע די שקט. לצערי איתמר די הוחבא וכמעט שלא ראו אותו. אחרי השיר הזה עלתה שאר הלהקה (לצערינו הרב
) וניגנו את 'תנופה' ואח"כ את 'למי אכפת' והיה.... איך לומר? מזעזע
שוב- בגלל הסאונד. כל כך הרס. טוב, אני אשתדל כמה שפחות לכתוב את זה שוב ושוב, למרות שבטח יתפלק לי פה ושם. בשלב הזה התחילו הדיבורים. בעז סיפר שלאחרונה יצא דיסק חדש (
) ושמפיק האלבום היה רפי פרסקי, שהוא מאד נהנה לעבוד איתו ושרפי היה הרבה יותר ממפיק. ועכשיו, הוא מאד גאה (או שמח, או נרגש, אני לא זוכרת בדיוק באיזו מילה השתמש) לבצע שיר של רפי פרסקי, והתחיל לשיר את 'דוניה'. ועכשיו לקאבר מסוג אחר! סוג אחר של קאבר, זה סוג גאוני של קאבר! זה קאבר מתורגם, מגניב לאללה... קאבר 'בל אנד סבסטיאן', קאבר מעולה(!!!) של בל אנד סבסטיאן (ושוב מתפלק לי- חבל שבפועל זה נשמע נוראי). השיר הבא התחיל שקט. כי המתופף והבסיסט נחו קצת, ו'פריז בחורף' התנגן לו. אמא שלי שבאה איתי לחשה לי: "אוה, סוף סוף שומעים אותו" ושניה אח"כ המתופף הצטרף כאילו כדי לסתור את דבריה. וזהו, אחרי ארבעה שירים ושני קאברים, הגיע הזמן לקחת את העניינים לידיים, וגם את הגיטרה כמובן. 'גם כשאת מגמגמת'. אני לא נוטה לכתוב ביטויים רגשניים על שירים, כי אני מרגישה תמיד שזה פלצני, אבל למרות זאת השיר הזה שובה את ליבי תמיד
שיר אהבה להפועל ת"א, איזו גאונות. השירים הבאים- 'מוכרח להסתלק', 'קצב ברגליים', 'הופך למים', 'נהר ירוק' ו'הקליטה' (לא בהכרח לפי הסדר הזה, לא לקחתי את הפלייליסט, אבל אני גאה בעצמי שעד עכשיו כן זכרתי סדר). 'הקליטה' היה מעולללללללללה. והסיבה- אף אחד חוץ מבעז לא פרט על מיתר, או תופף, פצה פה. זה היה יפה. רק בעז, הגיטרה האקוסטית ומיתרי הקול שלו. זה היה מספיק. זוכרים עדיין שלשיר 'הופך למים' קראו 'נהנהנה'? זוכרים את הבדיחה שבעז אמר בתאטרון תמונע עם ה'ננת יתר' הזאת שלו? אז הוא חזר על הבדיחה שוב. וזה הצחיק שוב. טוב, גם הקהל אחר אז.... אבל הפעם הוא אמר את זה בעצמו בלי לתכנן 'שיחה עם איתמר'. וגם עוד פרט שנאמר בהופעה- השיר 'נהר ירוק' נכתב הרי כשהוא היה באמסטרדם, אז שם קראו לו 'את לא כאן'. אז בעז טוען ששם קוראים לשיר 'את לא כאן', אבל כשהוא הגיע ל'כאן' אז השם השתנה לנהר ירוק שבעצם נמצא שם.... הבנתם? זה קצת מוזר איך שכתבתי את זה, כשהוא אמר זה היה ברור למה התכוון. הגיע השלב להודות לכולם (כן, כן, הוא גם הודה לאיזשהו סאונדמן אלמוני, ואנחנו הסתכלנו אחת על השניה בהלם כי כבר חשבנו שלא היה שם סאונדמן בכלל) וגם לרדת מהבמה, וגם לחזור אליה, סוף סוף בלי המתופף והבסיסט, וביצעו את 'אהבת איש הפח', ולאחר מכן את 'כל השבוע מרגיש כמו שבת' וזה לא לפני שהמתופף והבסיסט הצטרפו בכל זאת. בטוווח היו עוד מיליון דברים שלא כתבתי כאן, אולי אני אכתוב בהמשך כי כבר אין לי כח. ולסיכום- בעז היה מקסים מקסים מקסים, רק חבל שלא שמעו אותו כמעט.
