נכון
לפעמים כשאני זוכה לחצי יום של חופש מהטיפול באמא שלי ונוסעת לי לחיפה לכדורגל. אני בוחרת ברכבת. זה כאילו חיים אחרים. אתה יושב בקרון ויש לך נוף משתנה משני הצדדים, הים במערב ובחלון הנגדי נשקף הר הכרמל, אתה עובר ליד שדה ובו כבשים ורועה שיש לו קצב אחר. ולפעמים אתה עובר ליד בניין אפור של הייטק ( למשל ליד רחובות) ורואה שגם החנייה מלאה מכוניות דומות ואפרוריות והנה בחצר האחורית אתה נתקל בירוק פורח ומגלה רקפת נחבאת אל הסלע ואם הרכבת עוצרת כדי לאפשר לאחרת לחלוף אפשר לראות אפילו פרפר המרפרף מעל הפרחים. לוגם בשקיקה צוף.