קצת על עצמי
היי בנות הייתי רוצה לשתף אתכן ולספר קצת על עצמי, אני בת 36 ,הכל התחיל לפני כ-9 שנים בערך. נכנסתי להריון טבעי ורגיל, וכשהגעתי לרופא לבדיקה ראשונה הוא ביצע US רגיל (בבטן) ולא וואגינלי. הוא נתן לי צילום ראשון של "העובר" וסדרת בדיקות עד לפגישתנו הבאה. לאחר מס' ימים התפתלתי מכאבים ולא הבנתי מה קורה האם הריון זה דבר כ"כ כואב? כשהתחלתי גם להקיא ולשלשל החלטתי להגיע ישירות לחדר מיון. הגעתי למיון נשים ומכיוון שאמרתי להם שאני מטופלת של....... המוכר להם, הם סברו שכדאי שאלך למיון רגיל לבדיקות אחרות.שם אבחנו שכניראה יצטרכו לנתח אותי ולהוציא לי את התוספתן אך ליתר ביטחון ביקשו שאחזור חזרה למיון נשים, שם יבצעו US כדי לוודא שההריון אכן תקין. עד מהרה הסתבר שההריון היה חוץ ריחמי (חצוצרתי), ויתרה מזאת הוא התפוצץ בתוך הבטן וכבר הבינו שנשקפת סכנה לחיי. תוך דקות כבר הובלתי לחדר ניתוח שם כרתו את החצוצרה (עם העובר כמובן). כארבעה חודשים אחרי נכנסתי שוב להריון ספונטני (עם חצוצרה אחת), הריון שהניב פרי ונתן לנו את בני בן 7 וחצי . לפני כשנתיים וקצת החלטנו להגדיל את המשפחה, ובאמת ללא כל מאמץ נקלטתי להריון, רק שהבטא סירבה לעלות, ועד מהרה, בערנות מוגברת שלי, הסתבר שגם ההריון הזה בחצוצרה, ושוב ניתוח................... וכמובן שאז כבר הוסבר לנו שהאפשרות היחידה שלנו להביא עוד ילד לעולם היא רק במסגרת IVF. אני לקחתי את העניין מאוד קשה ולקח לי שנה שלמה להתאושש, בעיקר נפשית. התחלנו ללמוד על כל נושא ivf כשבעצם היה ברור לנו שזה הולך להיות משחק ילדים בשבילנו, לי אין שום בעיית פוריות –
– וגם לבעלי –
- . אך ראה זה פלא גם להפתעת הרופאים המטפלים לא ברור מדוע אני עדיין לא בהריון כבר שנה וקצת אחרי תחילת ivf ? אני חושבת שקצת נסחפתי בסיפורים ליום אחד תודה על ההקשבה מחכה ליום ראשון לבטא........
רוזה היחידה