melancholy man
New member
../images/Emo77.gif אלבום השבוע
BORN TO RUN / BRUCE SPRINGSTEEN אולי זה הדיבורים על ברוס פתאום בפורום השבוע, אבל משום הכנסתי את נולד לרוץ למערכת בתחילת השבוע והוא ממאן לצאת מאז. יחסית למה שאנחנו מדברים עליו בפורום בד"כ ברוס הוא קצת עוף מוזר, לא מוסיקאי גדול, בטח לא נגן מעולה, יכולות ההלחנה שלו בעייתיות אפילו יחסית לבוב דילן ובכל זאת, הוא אחד היוצרים החשובים ברוק ב 30 השנים האחרונות. born to run מכיל את כל מה שטוב בבוס, מילים פשוטות, לחנים סוחפים (גם אם באנליים לפעמים) ובעיקר סיפורים פשוטים של אנשים קטנים, שכן ברוס הוא המשורר של middle America ועושה את זה באמריקאית פשוטה וברורה. רבים אמרו שהפאנק הגיע כתגובת נגד להתרחקותן של הלהקות הגדולות בסבנטיס מהצליל הפשוט של הרוק אנד רול, ברוס ספרינגסטיין במובן הזה היה חלוץ של פשטות, כבר בשני אלבומיו הראשונים: Greetings From Asbury Park, N.J ו The Wild, the Innocent & the E Street Shuffle הציג הבוס את המתכונת הלא מתחכמת שלו, אבל ב"נולד לרוץ" (בעצם נולד לברוח) ברוס עשה מה שהוא לא עשה בשני אלבומיו הקודמים הוא זנח את מתכונת הגארג' ועבר להפקה קצת יוצר מלאה, הפקה, שיחד עם ההדים שעוררו הפקותיו והצלחת שיר הנושא במצעדים הפכו את born to run לאלבום הפריצה שלו. האלבום הזה מציג שילוב מקסים של רוק אנד רול פשוט ומקפיץ, בלאדות נוגות, סיפורים עירוניים כואבים. ב born to run הופך ספרינגסטיין מרוקר פשוט למשורר עירוני, אומנם הכתיבה עוד תעבור כמה עידונים במהלך השנים, אבל כאן אפשר למצוא את כל מה שטוב בבוס במין בליל מקסים של רוק, פולק והמון כוח. שווה.
BORN TO RUN / BRUCE SPRINGSTEEN אולי זה הדיבורים על ברוס פתאום בפורום השבוע, אבל משום הכנסתי את נולד לרוץ למערכת בתחילת השבוע והוא ממאן לצאת מאז. יחסית למה שאנחנו מדברים עליו בפורום בד"כ ברוס הוא קצת עוף מוזר, לא מוסיקאי גדול, בטח לא נגן מעולה, יכולות ההלחנה שלו בעייתיות אפילו יחסית לבוב דילן ובכל זאת, הוא אחד היוצרים החשובים ברוק ב 30 השנים האחרונות. born to run מכיל את כל מה שטוב בבוס, מילים פשוטות, לחנים סוחפים (גם אם באנליים לפעמים) ובעיקר סיפורים פשוטים של אנשים קטנים, שכן ברוס הוא המשורר של middle America ועושה את זה באמריקאית פשוטה וברורה. רבים אמרו שהפאנק הגיע כתגובת נגד להתרחקותן של הלהקות הגדולות בסבנטיס מהצליל הפשוט של הרוק אנד רול, ברוס ספרינגסטיין במובן הזה היה חלוץ של פשטות, כבר בשני אלבומיו הראשונים: Greetings From Asbury Park, N.J ו The Wild, the Innocent & the E Street Shuffle הציג הבוס את המתכונת הלא מתחכמת שלו, אבל ב"נולד לרוץ" (בעצם נולד לברוח) ברוס עשה מה שהוא לא עשה בשני אלבומיו הקודמים הוא זנח את מתכונת הגארג' ועבר להפקה קצת יוצר מלאה, הפקה, שיחד עם ההדים שעוררו הפקותיו והצלחת שיר הנושא במצעדים הפכו את born to run לאלבום הפריצה שלו. האלבום הזה מציג שילוב מקסים של רוק אנד רול פשוט ומקפיץ, בלאדות נוגות, סיפורים עירוניים כואבים. ב born to run הופך ספרינגסטיין מרוקר פשוט למשורר עירוני, אומנם הכתיבה עוד תעבור כמה עידונים במהלך השנים, אבל כאן אפשר למצוא את כל מה שטוב בבוס במין בליל מקסים של רוק, פולק והמון כוח. שווה.