../images/Emo75.gif שלום לכולן...
שלום לכולן...
המחשב שלי היה מקולקל זמן ארוך, לכן לא רשמתי כאן הרבה זמן. בלכ אופן, בפעם האחרונה הפסקתי טיפול באמצע בגלל חוסר תגובה וזה קרה שוב. אני מדוכאת באופן טוטאלי, אני לא מצליחה להגיע בכלל לסיטואציה של ההזרעה ואני מאוכזבת נורא מהגוף שלי שבוגד בי שוב ושוב. אני חושבת שעשיתי טעות איומה, קיבלתי מחזור טבעי לראשונה בחיי אז חשבתי לתומי שטיפולצ'יק קטן יספיק ובינתיים עברו חמישה חודשים, שני טיפולים באיקקלומין ושניים בגונל וכלום לא קורה, אפילו לא זקיקון קטנטון לרפואה. מין הסתם בגלל שאני לא מבייצת אז גם לא קיבלתי מחזור ואני כבר ביום ה-41 למחזור וצריכה לקחת ארגסט והבעייה עכשיו שאם ובמידה ויהיה ביוץ הוא יפול על החגים והאחיות ביקשו ממני לחכות עד אוקטובר עם הארגסט והנה הלך עוד חודש ואני לא מסוגלת שלא לעשות כלום למען המטרה. אני מרגישה שאני חייבת לקדם את עצמי באיזשהו אופן ולא יודעת מה לעשות. ולמה למרות הכל, למרות שידעתי שלא בייצתי ולמרות שאני יודעת שספירת הזרע גרועה אני בכל זאת קיוויתי שהבטא תצא חיובית. אני נאחזת בטפשות בכל שביב תקווה כמעט לא קיים שאולי אולי אני אהיה בהריו ואח"כ אני סתם מתאכזבת. והדובדבן שעל הקצפת ביום הזה הוא התשובה החיובית שקבלה שכנתי בת ה-41 שנכנסה להריון תוך שלושה חודשים. ואני בת 27 עם שחלות עצלות. ופתאום נראה כאילו לכל הילדים יש כבר אחים קטנים ואני דורכת במקום. אני מקווה שהדברים יראו טוב יותר מחר לי ולכולכן. תודה על שקראתן עד כאן.
המחשב שלי היה מקולקל זמן ארוך, לכן לא רשמתי כאן הרבה זמן. בלכ אופן, בפעם האחרונה הפסקתי טיפול באמצע בגלל חוסר תגובה וזה קרה שוב. אני מדוכאת באופן טוטאלי, אני לא מצליחה להגיע בכלל לסיטואציה של ההזרעה ואני מאוכזבת נורא מהגוף שלי שבוגד בי שוב ושוב. אני חושבת שעשיתי טעות איומה, קיבלתי מחזור טבעי לראשונה בחיי אז חשבתי לתומי שטיפולצ'יק קטן יספיק ובינתיים עברו חמישה חודשים, שני טיפולים באיקקלומין ושניים בגונל וכלום לא קורה, אפילו לא זקיקון קטנטון לרפואה. מין הסתם בגלל שאני לא מבייצת אז גם לא קיבלתי מחזור ואני כבר ביום ה-41 למחזור וצריכה לקחת ארגסט והבעייה עכשיו שאם ובמידה ויהיה ביוץ הוא יפול על החגים והאחיות ביקשו ממני לחכות עד אוקטובר עם הארגסט והנה הלך עוד חודש ואני לא מסוגלת שלא לעשות כלום למען המטרה. אני מרגישה שאני חייבת לקדם את עצמי באיזשהו אופן ולא יודעת מה לעשות. ולמה למרות הכל, למרות שידעתי שלא בייצתי ולמרות שאני יודעת שספירת הזרע גרועה אני בכל זאת קיוויתי שהבטא תצא חיובית. אני נאחזת בטפשות בכל שביב תקווה כמעט לא קיים שאולי אולי אני אהיה בהריו ואח"כ אני סתם מתאכזבת. והדובדבן שעל הקצפת ביום הזה הוא התשובה החיובית שקבלה שכנתי בת ה-41 שנכנסה להריון תוך שלושה חודשים. ואני בת 27 עם שחלות עצלות. ופתאום נראה כאילו לכל הילדים יש כבר אחים קטנים ואני דורכת במקום. אני מקווה שהדברים יראו טוב יותר מחר לי ולכולכן. תודה על שקראתן עד כאן.