עדיין אנני מסכים.
ראשית, לגבי העניין של ת"א-ר"ג. נכון, ר"ג בעלת יותר גורדי שחקים מת"א, ביחס לאוכלוסיה. עם זאת, ברור לחלוטין שר"ג לא צמחה לגובה בשל היותה מרכז פיננסי עצום, אלא בשל קרבתה לת"א, וניהול חכם של ראשי העיר. כאמרת אחד מהם(ציטוט שאינו מילה במילה), "לנו בר"ג אין נוף, אין ים ואין מקומות היסטוריים. הדבר היחידי שיש לנו זה שמיים וקרבה לאיילון ות"א". צודק! מחשבה נכונה זו הובילה את ר"ג למקומה המכובד היום, ועם זאת היא ללא ספק רק נספח לת"א ולעולם לא תקח מזו את תואר "בירת גורדי השחקים של ישראל, מאחר ותמיד ר"ג תשאר נספח של ת"א ולא להפך. לגבי ירושלים. מאחר וזו עיר בעלת אופי "ישן", עיר שמרנית שאינה מרכז פיננסי, עיר בעלת אוכ´ לא מאד עמידה ע"פ רוב ועיר בה גורדי שחקים רק יגרעו מן המראה הייחודי, אין ספק שזו לא תהפוך להיות העיר ה-3 שאנו מייחלים לה. ואין שום סבירות שייבנו מחר 10 גורדי שחקים בי-ם, כך שהמגמה בכל מקרה לא תשתנה. חיפה וב"ש הן יבעלות מרכיבים דומים, אבל שונים. שתיהן ערים גדולות(בקנה מידה ישראלי), שתיהן ערים בעלות אופי "מטרופוליטני"(חיפה יותר, ב"ש פחות), ושתיהן מהוות את המרכז באזור בו הן נמצאות. ב"ש היא בירת הנגב, חיפה היא בירת הצפון. אם כן, יש קווי דמיון... אולם מה השוני? פשוט מאד. בעוד שחיפה מחוברת לת"א(לפחות כיום), בצורה טובה מב"ש וגם בתור "מרכז פיננסי" קטן בפני עצמה, לחיפה יש אפשרויות בניה לגובה טובות משל ב"ש. מבחינה כלכלית, לב"ש אין כמעט שום חשיבות ואכן, כמעט כל מה שנבנה שם משמש למגורים. לכן, כאשר אני חושבים על גורדי שחקים למשרדים, חיפה מן הסתם חשובה יותר מב"ש. כעת לגבי גורדי שחקים למגורים. ברור לכולנו כי מגדלי מגורים גבוהים ונשאים כמו מגדלי צמרת והסיטי טאוור, נראה בעיקר בת"א. עם זאת, גם בב"ש וגם בחיפה יש מקום למגדלי מגורים גבוהים. בשתיהן יש ביקוש לדבר, ובשתיהן ניתן לבנות אותם. אז נכון שבב"ש לא תהיה פגיעה בנוף(בעוד שבחיפה כן), ונכון שבב"ש מגדל גבוה ייצור פחות התנגדות. עם זאת, אנני רואה סיבה מדוע ב"ש תקח את מקומה של חיפה כעיר גורדי השחקים השלישית של ישראל, כבר היום. (מגדל אשכול, מגדל המפרש, מגדלי פנורמה, מגדל חברת החשמל ואחרים)