../images/Emo7.gif
חשבתי שאחרי 5 חודשים זה יהיה יותר קל. סך הכל גם אני וגם היא כבר יצאנו עם אנשים אחרים והיא עוד הספיקה להתאהב. כשנפרדנו לא רציתי לדבר איתה והיא לקחה את זה קשה, היא ניסתה מספר פעמים ליצור איתי קשר ולחזור לידידות אבל לא רציתי ובסופו של דבר שיקרתי ואמרתי שאני לא רוצה איתה יותר שום קשר. זה ממש פגע בה לצערי. ניסינו עוד לדבר מדי פעם אבל זה היה קשה לי מדי אז לא דיברנו עכשיו הרגשתי שאני יכול לחזור לדבר איתה.. אבל מסתבר שכבר מאוחר מדי והיא מתעקשת לשמור על הנתק לתמיד. חשבתי שזה לא יהיה כל כך כואב אבל מסתבר שזה עדיין כואב.. אני כבר לא חושב שאני רוצה אותה בתור בת זוג אלא רק בתור ידידה, אבל עדיין זה כואב לי לדעת שהיום זאת הייתה באמת הפעם האחרונה שדיברנו. כואב שהיא לא רוצה לשמור על איזשהו קשר איתי
בחודשים האחרונים ראיתי אותה כבחורה המושלמת, ובימים האחרונים גיליתי דברים שלא הייתי צריך לגלות אליה, אבל עדיין רציתי לשמור על קשר של ידידות. באמת חשבתי שנוכל לגשר על הפערים ולשמור על קשר, אולי אפילו לשמור על קשר חזק של ידידות. אני עדיין אוהב אותה. לא כבת זוג אלא כבן אדם. אני עדיין רוצה לדבר איתה, אבל כבר אי אפשר אחרי שהיא אמרה לי יותר מדי פעמים שהיא לא רוצה לשמור על הקשר והיא חושבת שיהיה יותר טוב וקל לשנינו אם ננתק מגע לתמיד. אני כבר יודע שזה יהיה לי קשה הניתוק הזה, אני עדיין משרת באותו מקום שהיא שירתה בו וקשה להיות במקום שבו כל הזמן נפגשנו והיינו ביחד היא אמרה שלא היה איכפת לי ממנה בחודשים האחרונים... ניסיתי להסביר לה מה הרגשתי... חשבתי לשלוח לה אפילו את המכתבים שכתבתי לה באינטרנט אז בתקווה שהיא תראה אותם... אבל אני לא יודע כמה זה יעזור... היא אמרה שזה שנפגעתי שהיא לא אמרה לי שלום כשהיא ראתה אותי או שלחה לי הודעה ביום הולדת רק מראה כמה אני עדיין סובל מהקשר המועט שיש בינינו... אני חושב שהיא צודקת, אבל עדיין אני רוצה להיות איתה באיזשהו קשר... לפני 4 שעות אמרתי לה ביי לתמיד. יותר אני יודע שלא נתראה והפעם אני יודע שזה לתמיד. אפילו אם נראה אחד את השני לא נגיד שלום. זה כל כך מצחיק שהיא כל כך פגעה בי ואני הצלחתי להתגבר על זה ועדיין לרצות להיות ידיד שלה (למרות שלקח לי 5 חודשים להגיע לזה) והיא לעומת זאת כועסת עלי בגלל שלא רציתי לשמור איתה על קשר כשנפרדנו.. היא עדיין לא מבינה אותי! אז עכשיו זה בערך שנה מאז שהכרנו.. איזו דרך מגעילה לסיים את הקשר הזה.. ממצב של ידידות מדהימה למצב של אהבה ועכשיו למצב של נתק מוחלט ותמידי. אני מנסה עכשיו לחשוב אם אפשר לעשות משהו... למעשה אני חושב אם צריך בכלל. אולי באמת עדיף להשאיר את זה ככה... הרי אם אנחנו צריכים להיות ביחד בסופו של דבר זה יקרה לא? עצוב לי שהגעתי דווקא איתה למצב כזה של נתק. בחיים לא חשבתי שזה יקרה איתה אוף אולי מחר יהיה יותר קל...
חשבתי שאחרי 5 חודשים זה יהיה יותר קל. סך הכל גם אני וגם היא כבר יצאנו עם אנשים אחרים והיא עוד הספיקה להתאהב. כשנפרדנו לא רציתי לדבר איתה והיא לקחה את זה קשה, היא ניסתה מספר פעמים ליצור איתי קשר ולחזור לידידות אבל לא רציתי ובסופו של דבר שיקרתי ואמרתי שאני לא רוצה איתה יותר שום קשר. זה ממש פגע בה לצערי. ניסינו עוד לדבר מדי פעם אבל זה היה קשה לי מדי אז לא דיברנו עכשיו הרגשתי שאני יכול לחזור לדבר איתה.. אבל מסתבר שכבר מאוחר מדי והיא מתעקשת לשמור על הנתק לתמיד. חשבתי שזה לא יהיה כל כך כואב אבל מסתבר שזה עדיין כואב.. אני כבר לא חושב שאני רוצה אותה בתור בת זוג אלא רק בתור ידידה, אבל עדיין זה כואב לי לדעת שהיום זאת הייתה באמת הפעם האחרונה שדיברנו. כואב שהיא לא רוצה לשמור על איזשהו קשר איתי
בחודשים האחרונים ראיתי אותה כבחורה המושלמת, ובימים האחרונים גיליתי דברים שלא הייתי צריך לגלות אליה, אבל עדיין רציתי לשמור על קשר של ידידות. באמת חשבתי שנוכל לגשר על הפערים ולשמור על קשר, אולי אפילו לשמור על קשר חזק של ידידות. אני עדיין אוהב אותה. לא כבת זוג אלא כבן אדם. אני עדיין רוצה לדבר איתה, אבל כבר אי אפשר אחרי שהיא אמרה לי יותר מדי פעמים שהיא לא רוצה לשמור על הקשר והיא חושבת שיהיה יותר טוב וקל לשנינו אם ננתק מגע לתמיד. אני כבר יודע שזה יהיה לי קשה הניתוק הזה, אני עדיין משרת באותו מקום שהיא שירתה בו וקשה להיות במקום שבו כל הזמן נפגשנו והיינו ביחד היא אמרה שלא היה איכפת לי ממנה בחודשים האחרונים... ניסיתי להסביר לה מה הרגשתי... חשבתי לשלוח לה אפילו את המכתבים שכתבתי לה באינטרנט אז בתקווה שהיא תראה אותם... אבל אני לא יודע כמה זה יעזור... היא אמרה שזה שנפגעתי שהיא לא אמרה לי שלום כשהיא ראתה אותי או שלחה לי הודעה ביום הולדת רק מראה כמה אני עדיין סובל מהקשר המועט שיש בינינו... אני חושב שהיא צודקת, אבל עדיין אני רוצה להיות איתה באיזשהו קשר... לפני 4 שעות אמרתי לה ביי לתמיד. יותר אני יודע שלא נתראה והפעם אני יודע שזה לתמיד. אפילו אם נראה אחד את השני לא נגיד שלום. זה כל כך מצחיק שהיא כל כך פגעה בי ואני הצלחתי להתגבר על זה ועדיין לרצות להיות ידיד שלה (למרות שלקח לי 5 חודשים להגיע לזה) והיא לעומת זאת כועסת עלי בגלל שלא רציתי לשמור איתה על קשר כשנפרדנו.. היא עדיין לא מבינה אותי! אז עכשיו זה בערך שנה מאז שהכרנו.. איזו דרך מגעילה לסיים את הקשר הזה.. ממצב של ידידות מדהימה למצב של אהבה ועכשיו למצב של נתק מוחלט ותמידי. אני מנסה עכשיו לחשוב אם אפשר לעשות משהו... למעשה אני חושב אם צריך בכלל. אולי באמת עדיף להשאיר את זה ככה... הרי אם אנחנו צריכים להיות ביחד בסופו של דבר זה יקרה לא? עצוב לי שהגעתי דווקא איתה למצב כזה של נתק. בחיים לא חשבתי שזה יקרה איתה אוף אולי מחר יהיה יותר קל...