../images/Emo7.gif
צומי. כי גם לי מגיע. הייתה לנו היום חזרה. בקלאסי. הריקוד שאמור להיות הכי מקסים יצא הריקוד שכרגע כולן מתפללות שהוא ירד מהמופע סופשנה. הכל התחיל כשאני הצטרפתי לקבוצה הזאת, המורה התחילה ללמד את ההתחלה של הריקוד. זה היה לפני שלושה חודשים. היה נורא נחמד, חוץ מהמורה. זו מורה ממש שמנה (מה שאומר- בלרינה היא ממש לא), שלא יודעת ללמד, וכוריאוגרפית גרועה. בקיצור, היא התעקבה שנים על ההתחלה, ואז, חשבה שבארבע שיעורים נצליח ללמוד כוריאוגרפיה, קצב (מתי להיכנס ומתי לצאת מהבמה, וזה לא שהמוזיקה מפסיקה כשאנחנו יוצאות! פשוט יש לזה זמן מסויים!) את הספירות (שבזה היא ממש גרועה.. חצי ספירה היא מלמדת כספירה וחצי וכל מיני כאלה..), ואת המיקומים (שהיא עשתה היום כשההופעה היא ביום ראשונה) והמבנים. בקיצור, בחזרה שהייתה לנו אתמול המנהלת של הסטודיו ממש צעקה עלינו. הכי קל להאשים אותנו! נכון?! ניסינו להסביר לה עד שזה הגיע לרמת צעקות שזו המורה אשמה וזה לא נכנס לה לראש! היום הייתה אמורה להיות לנו חזרה מ7 עד 8 בערב. אוקי, בעשרים דקות הראשונות סתם היינו שם ודיברנו והמורה בכלל לא עשתה כלום, אחרי זה היא התעקבה על מיקומים, ואז היא ניסתה קצת ללטש את הריקוד. בקיצור, לא היה זמן לכלום וכמה בנות (כולל אותי) בקושי יודעות את הסוף. אה! ועוד משהו! המורה שלי צעקה במיקרופון בדיוק בין מי למי אני, ובכל זאת הילדה המעצבנת שלידי- לא יודעת איפה היא! אז איפה היא תתנחל? במקום שלי! אני באה למקום שלי, מגיעה לשם והיא כזה אומרת לי תוך כדי ריקוד "לא לא עמית אי אפשר, אני פה וזהו" וכאילו מה?! WTF?! אותי מיקמו כאן! לא אותה! אז אמרתי לה: "מה?! שמו אותי כאן! היא אמרה במיקרופון שאני בין אביב לנופר!" והיא כזה: "לא, לא..." ואני מנסה להיכנס למקום שלי, והיא בקושי נותנת לי! והמנהלת מתחילה לצעוק עליי מול כולם במיקרופון שאסור לי לדבר! כאילו מה היא חושבת לעצמה?!?!?! טוב, הגיעה השעה 8, ורצו להשאיר אותנו עוד חצי שעה! אבל ההורים מחכים בחוץ! אז המנהלת עוד באה אלינו בטענות: "אתם ראיתם פעם חזרה שנגמרה בזמן?! לא! ובתור בנות רשומות כאן אתן צריכות לדען שאנחנו נאחר ולומר להורים לבוא רבע שעה עשרים שלושים דקות אחרי. הם בחוץ עכשיו? אז שיתייבשו! אבא שלי התייבש כל הזמן כשאני הייתי קטנה!" ואז היא צעקה על ילדה אחת והיא אומרת לה: "מה עשיתי?!?!?!" אז היא אומרת לה "לא לדבר עכשיו!!!" אז היא ענתה לה: "תירגעי נו מה את רוצה ממני אני בכלל לא מדברת וכולן מדברות!" -"אההההה שחף! לא עונים ככה לא רק לי, אלא גם לא לאף אחד!" -"איך עונים?" -"ככה!" -"איך ככה?!" -"שחף, תאמיני לי- אני לא מחנכת את הבנות שלי ולא את אך אחד לדבר ככה!" ככה היא המשיכה לדבר ולהציק לנו כמו דפוקה וכאילו למי אכפת ממנה ואז היא שיחררה אותנו. המופע קלאסי הולך להיות סיוט. com.סיוט
צומי. כי גם לי מגיע. הייתה לנו היום חזרה. בקלאסי. הריקוד שאמור להיות הכי מקסים יצא הריקוד שכרגע כולן מתפללות שהוא ירד מהמופע סופשנה. הכל התחיל כשאני הצטרפתי לקבוצה הזאת, המורה התחילה ללמד את ההתחלה של הריקוד. זה היה לפני שלושה חודשים. היה נורא נחמד, חוץ מהמורה. זו מורה ממש שמנה (מה שאומר- בלרינה היא ממש לא), שלא יודעת ללמד, וכוריאוגרפית גרועה. בקיצור, היא התעקבה שנים על ההתחלה, ואז, חשבה שבארבע שיעורים נצליח ללמוד כוריאוגרפיה, קצב (מתי להיכנס ומתי לצאת מהבמה, וזה לא שהמוזיקה מפסיקה כשאנחנו יוצאות! פשוט יש לזה זמן מסויים!) את הספירות (שבזה היא ממש גרועה.. חצי ספירה היא מלמדת כספירה וחצי וכל מיני כאלה..), ואת המיקומים (שהיא עשתה היום כשההופעה היא ביום ראשונה) והמבנים. בקיצור, בחזרה שהייתה לנו אתמול המנהלת של הסטודיו ממש צעקה עלינו. הכי קל להאשים אותנו! נכון?! ניסינו להסביר לה עד שזה הגיע לרמת צעקות שזו המורה אשמה וזה לא נכנס לה לראש! היום הייתה אמורה להיות לנו חזרה מ7 עד 8 בערב. אוקי, בעשרים דקות הראשונות סתם היינו שם ודיברנו והמורה בכלל לא עשתה כלום, אחרי זה היא התעקבה על מיקומים, ואז היא ניסתה קצת ללטש את הריקוד. בקיצור, לא היה זמן לכלום וכמה בנות (כולל אותי) בקושי יודעות את הסוף. אה! ועוד משהו! המורה שלי צעקה במיקרופון בדיוק בין מי למי אני, ובכל זאת הילדה המעצבנת שלידי- לא יודעת איפה היא! אז איפה היא תתנחל? במקום שלי! אני באה למקום שלי, מגיעה לשם והיא כזה אומרת לי תוך כדי ריקוד "לא לא עמית אי אפשר, אני פה וזהו" וכאילו מה?! WTF?! אותי מיקמו כאן! לא אותה! אז אמרתי לה: "מה?! שמו אותי כאן! היא אמרה במיקרופון שאני בין אביב לנופר!" והיא כזה: "לא, לא..." ואני מנסה להיכנס למקום שלי, והיא בקושי נותנת לי! והמנהלת מתחילה לצעוק עליי מול כולם במיקרופון שאסור לי לדבר! כאילו מה היא חושבת לעצמה?!?!?! טוב, הגיעה השעה 8, ורצו להשאיר אותנו עוד חצי שעה! אבל ההורים מחכים בחוץ! אז המנהלת עוד באה אלינו בטענות: "אתם ראיתם פעם חזרה שנגמרה בזמן?! לא! ובתור בנות רשומות כאן אתן צריכות לדען שאנחנו נאחר ולומר להורים לבוא רבע שעה עשרים שלושים דקות אחרי. הם בחוץ עכשיו? אז שיתייבשו! אבא שלי התייבש כל הזמן כשאני הייתי קטנה!" ואז היא צעקה על ילדה אחת והיא אומרת לה: "מה עשיתי?!?!?!" אז היא אומרת לה "לא לדבר עכשיו!!!" אז היא ענתה לה: "תירגעי נו מה את רוצה ממני אני בכלל לא מדברת וכולן מדברות!" -"אההההה שחף! לא עונים ככה לא רק לי, אלא גם לא לאף אחד!" -"איך עונים?" -"ככה!" -"איך ככה?!" -"שחף, תאמיני לי- אני לא מחנכת את הבנות שלי ולא את אך אחד לדבר ככה!" ככה היא המשיכה לדבר ולהציק לנו כמו דפוקה וכאילו למי אכפת ממנה ואז היא שיחררה אותנו. המופע קלאסי הולך להיות סיוט. com.סיוט