../images/Emo7.gif
כבר יותר משעתיים אחרי חצות, הכל שקט, עוד יום הסתיים. עוד יום בלעדיך, עוד יום שלא יחזור. הכאב מפלח, הולם בחוזקה, מעיק בעוצמה. ושוב הדמעות, עולות להן אט ממעמקים, מכסות את העיניים, ומטשטשות... לא את המציאות, לא את הכאב, רק את הראיה. הלואי שהיתה שגויה. והמציאות המרה, היתה רק חלום רע...
כבר יותר משעתיים אחרי חצות, הכל שקט, עוד יום הסתיים. עוד יום בלעדיך, עוד יום שלא יחזור. הכאב מפלח, הולם בחוזקה, מעיק בעוצמה. ושוב הדמעות, עולות להן אט ממעמקים, מכסות את העיניים, ומטשטשות... לא את המציאות, לא את הכאב, רק את הראיה. הלואי שהיתה שגויה. והמציאות המרה, היתה רק חלום רע...