../images/Emo7.gif

קודם כל אני רוצה לבקש סליחה על כל החודשים שלא כתבתי פה... הייתי פה וקראתי הכל... המון פעמים שלחתי על הוספת הודעה.. ולא יודעת, פשוט לא היה לי מה לכתוב.. פשוט אני כבר לא בטוחה עם זוכרים אותי פה...(חוץ מהללי.. אבל גם אותה אני לא רואה פה...) וסליחה שההודעה הראשונה שלי הוא הודעת התבכיינות ושאני באה לפה רק כדי להפיל עליכם את הצרות שלי... פשוט אני מאוד אוהבת את הפורום הזה ואני יודעת שזה מקום טוב לפרוק מטענים כי אנשים פה, במיוחד הותיקים שאני הספקתי להכיר, הם אנשים מדהימים... טוב... ביום שישי חבר שלי נפרד ממני... היינו שלושה חודשים ביחד. אבל רק בשבועיים האחרונים הרגשתי שאני באמת מתאהבת בו... אפילו לא הספקתי לדעת אם זו באמת אהבה... חשבתי שאם הזמן אני אדע אם זאת אהבה או לא, אבל עכשיו אני נשארת עם "אני חושבת שאני מאוהבת בו" מעבר לרגשות שיש לי כלפיו זה אחד שאני מאוד מכבדת כבן אדם... היחס שלו אלי היה הכי מדהים בעולם, במשך כל הקשר. כשהגיע השלב של השיחה הזאת שתמיד באה בשלב מסויים של הקשר, הוא אמר שממש טוב לו איתי ואני מאוד חשובה לו אבל הוא עדיין לא מאוהב בי הוא שאל מה אני מרגישה ואמרתי לו שאני חושבת שאני מתאהבת בו.. האמת שממש יכולתי לשמוע את ההלם בקול שלו... במשך כל הקשר שלנו הוא תמיד הפגין רגשות, בדברים שהוא אמר, ואפילו בדברים שלא.... אני לא יכולתי להפגין רגשות איליו... גם בגלל שידעתי שהרגשות שלי יותר חזקים משלו ופחדתי להפגע וגם בגלל שמהקשר הרציני האחרון שלי יצאתי ממש פגועה... ככה שהוא חשב שאין לי ממש רגשות איליו שפשוט מבחינתי, טוב לי להיות איתו, הוא חשבו לי כבן אדם וזהו... הוא בן אדם שמאוד מכבד אותי ומאוד מעריך אותי וחושב שמגיע לי להיות עם מישהו שאוהב אותי באמת... הוא אומר שלא נראה לא שהוא יתאהב בי וכדי לא לפגוע בי הוא רוצה להפסיק את הקשר... למרות שזה מאוד קשה לו וזה לא מה שהוא היה רוצה.. אני יודעת שהוא צודק וזה הדבר הנכון.. ואני מאוד מכבדת אותו על הצעד הזה שלו... אבל זה כואב. וזה כאב בעוצמות שלא הכרתי... אני כבר ארבעה ימים בוכה (לסרוגין..) היום לא הלכתי לבית ספר.. ולמרות שאני יודעת שאני אתגבר עליו בשלב מסויים, ואני יודעת שאני אכיר עוד בחורים ואתאהב שוב.. והוא לא הבחור היחידי בעולם בשבילי... כרגע אני מרגישה על הפנים... אני מחילה להבין מה הפירוש של כאב לב ממש במובן הפיזי.. כי אני ממש מרגישה שבוער לי מבפנים... ואני יודעת שרק הזמן יכול לרפא את זה... אז רק באתי לפורום המקסים הזה כי יש פה אנשים שאני מאוד אוהבת... גם כאלה שלא פגשתי מעולם אבל בכל זאת אני מריגשה אליהם ממש קרובה.. ולמרות שאני מרגישה כפוית טובה שככה נעלמתי... אני חוזרת ומקווה שתקבלו אותי חזרה... אוהבת דקלה
 
אויש, דקלה [בלי י'! ../images/Emo9.gif], מקסימונת.

קראתי אותך, ואשכרה עמדו לי דמעות בעיניים... אוף. פשוט אוף. את יודעת, גם לי יש חבר כמעט שלושה חודשים, וכשקראתי אותך, חשבתי עלינו, ועל מה היה קורה אם הוא היה עושה לי את מה שהוא עשה לך. את השיחה ההיא. גם אני הייתי נשברת. כי זה כואב. נורא. וזה כאילו שאי אפשר לכעוס עליו, גם, כי הוא כזה חמוד, ואפילו כשהוא נפרד הוא עשה זאת בצורה נחמדה ויפה, נכון? כן, לפעמים עדיף שהם יהיו מנייאקים, לפחות ככה קל לנו יותר לשנוא אותם. אבל כשהם חמודים אלינו, אפילו בריבים, ואפילו בפרידות, זה רק משאיר לנו טעם של עוד, טעם שלא נוכל לטעום בהמשך... וזה, זה הכי כואב בעצם. אני יודעת, ואני מבינה, ותאמיני לי, דקלונת, הלוואי והייתי על ידך עכשיו כדי לחבק אותך חזק
כדי שתוכלי לבכות לי על הכתף וזה היה מקל קצת, רק קצת, על הכאב. אני לא יודעת מה אני אמורה להגיד ברגעים כאלה, אני גם יודעת שלא משנה מה שאגיד זה לא יכפר על הכאב, אבל אני רק רוצה לומר לך, להזכיר לך שאנחנו אפ'פעם לא שכחנו אותך כאן, דווקא תהיתי מה איתך ולאן נעלמת... לפני חודש בערך, כשראיתי שאת לא כותבת יותר. כך שטוב לראות אותך כאן, לא משנה באיזה מצב את שרוייה, או מה מצב הרוח הרגעי שלך... אנחנו תמיד כאן בשבילך, ו'תמיד' היא מילת המפתח, אוקיי?
וחוצמזה, אני רוצה להגיד לך גם, שאני יודעת שזה כואב, וזה בסדר לבכות, וזה בסדר 'להתאבל', אבל את כ"כ מקסימה, דקלה, ואני יודעת שגם הוא היה מקסים, ואני יודעת שברגע זה את רק פגועה ומתגעגעת ואת לא מסוגלת לכעוס עליו, אבל נדוש ככל שזה נשמע, אם הוא החליט לוותר על אוצר שכמוך, אז הוא זה שמפסיד כאן... כי את באמת אוצר, ושלא תעזי לחשוב אחרת. אם הוא לא קלט את זה, אז אני רק מאחלת לך שיבוא מישו אחר שכן יקלוט את זה, וכן יבין את זה, ויראה את היופי החיצוני והפנימי שלך כאחד, ויאהב אותך על כל מעלותייך ויקבל את חיסרונותייך, והכל יהיה טוב ויפה. סליחה, סליחה על שאין לי את המילים המתאימות, אבל אם בא לך לספר לנו עוד קצת על מה שאת מרגישה, אנחנו נשמח. כי כשכואב לך, כואב לנו. ואנחנו רוצים לעשות הכל כדי שיכאב כמה שפחות. שולחת לך חיבוק וכוחות מחוזקים
ושוב, סליחה על שאין לי את המילים הנכונות. הלוואי והיו לי. אוהבת המון }{ עדי
 

דיתוּש

New member
עדי די סיכמה את כל מה שרציתי לומר..

אבל מצטרפת אליה גם בחיבוק. כולנו איתך דקלונת
לאב יו!!!
 

עמיתוש

New member
../images/Emo24.gif.

כן, קראתי הכל. ואין לי מה כ"כ להגיד.. אולי כי אני לא כ"כ מבין בעניין. רק רציתי להגיד לך שאת ילדה מדהימה, ויהיו עוד. ועוד הרבה. קבלי עוד
על החשבון
.
 
דיקלה ...../images/Emo140.gif

אני פשוט חייבת להזכיר לך , כי זה ממש חשוב ... - " שיש דגים אחרים בים "
ושנכון , דברים כאלה ממש עצובים ומכאיבים ופוגעים , אבל אין מה לעשות .... " ככה זה החיים "
ואני באמת מבינה אותך, וגם לי כואב לשמוע את הדברים האלו ... אבל הדברים השמחים שיש ... הם לבסוף יכולים להיות הדברים העצובים ביותר .. ויכול להיות שאתם חושבים שאני קטנה מדי , ואני לא מבינה אתכם ... אבל אני מבינה טוב טוב מה שעובר לכם בראש ...
ואהבה זה דבר שמח ועצוב ... כי תמיד מתישהו היא נגמרת .. אם זה זקן שנפטר ואשתו בודדה .. אם זה פרידה כמו שלך .... תמיד יש סיבה .. אבל ככה זאת האהבה ... ואי אפשר לעשות אם זה כלום , אלא אם כן , את יכולה לגשת ולדבר איתו , אם לדעתך , זה הדבר הנכון ביותר לעשות ...
אני תומכת בך .. ואשתדל לעזור ... רק רציתי להזכיר לך ....
שכאלו החיים ... ב-
- נעמה ...
 
תודה לכולכם... אתם מדהימים..

תודה גם לנטלי שדיברה איתי באיסיקיו וכמובן להללושקה שמיד הרימה טלפון... אוהבת את כולכם
והאמת שאני מתחילה להרגיש יותר טוב... יש לפעמיים מין "נסיגות" כאלה שאני מתמלת בעצבות כזאת... ואני יודעת שייקח לי זמן להתגבר עליו לגמרי.. אבל בסה"כ ההרגשה שלי השתפרה... אז תודה ואני אוהבת אתכם
דקלה
 

שלומצי

New member
דיקלוק יקרה....../images/Emo14.gif

קודם כל לדבר הפשוט מתוך ההודעה שלך... שחס וחלילה לא יהיו לך רגשות אשם לגבי הפורום. כמו שאת מכירה - ואת מכירה - ממש מכירה - את הפורום הזה, לכולנו יש תקופות שאנחנו רק מציצים ולא מדברים, רק בודקים מה נשמע מדי פעם או אפילו נעלמים לתקופות מסוימות ואז חוזרים. זה היופי בפורום שלנו. אני אוהבת את ההרגשה הזו שלא חייבים להעלות לפורום כל פלוץ בשביל להוכיח משהו למישהו. אז אין שום מצב שתרגישי לא בסדר, ובטח שלא תרגישי לא נוח "להפיל" עלינו, או כפיות טובה. שמעת? ועכשיו למה שהעלית. אין, אין כאב גדול מדחייה, ואין כאב גדול מדחייה של מישהו שאת אוהבת, או יותר נכון, סופסוף את אוהבת ומוכנה להודות בכך. יש בך כנות כזו גדולה ורגישות גדולה, שהלב שלי נקרע מלקרוא את הדברים שאת מעלה. לב שבור באמת מרגישים, אני כלכך מזדהה.. זה כמו תחושה חמוצה כזו שמכווצת את הכל מבפנים. אני חושבת שאין הרבה פתרונות קסם חוץ מלהיות עם מי שאת מרגישה הכי נוח איתו, ולהוציא החוצה את הכאב הזה... ואת יודעת שבשביל זה אנחנו כאן, בשביל לתת לך חיבוק גדדדדדדדדדדדדדוווווווווול
 
למעלה