../images/Emo7.gif
היי לכל מי שעדיין זוכר אותי זה בטח יישמע טפשי אבל אני בוכה עכשיו בגלל ציון במבחן מטופש. כל האכזבות שלי מתחילת הלימודים שהלכו והצטברו מתפרצות עכשיו החוצה. עוד פעם לעבור על רשימת התעודות זהות ולקבל בום לפרצוף ולצחוק על זה שבכלל היו לי צפיות. והכי גרוע זה שוב לעבור על הציונים של אנשים אחרים ולספור כמה אנשים קיבלו מתחתיי ושוב לגלות שאני בשליש התחתון. אני מאלו שמורידים את הממוצע ונמאס לי כבר לזה!!!!! כל מי שאני מספרת לו את זה אומר לי שאני לוקחת את זה יותר מדי קשה ואני לא יכולה כבר לשמוע את זה יותר(ואני גם יודעת שאם מישהו ייקרא את זה אז אני בטח גם אשמע את זה ממנו...). כי זה לא רק ציון. זה כל פעם מחדש להרגיש כל כך קטנה וכל פעם מחדש לקבל סטירה לפנים כשאנשים שיום לפני זה הסברתי להם את החומר מקבלים בשני ציונים ושלושה ממני. זה לשבת עכשיו וללמוד לעוד מבחן כשכל מה שמתנגן לי בראש זה שמה הטעם להמשיך לנסות אם בפעם הבאה שאני אלך לבדוק את הציון אז זה יהיה שוב פעם הציפייה הזאת וההתעוררות המרה למציאות שאחריה. אני לא יודעת איך אני אמורה להחזיק מעמד ככה עוד שלוש שנים. אני לא מבינה איך אנשים שורדים את זה. ולחשוב שאני מקריבה כל כך הרבה בשביל להיכשל שוב ושוב. כל הדברים שוויתרתי עליהם וכל מה שהחזיק אותי זה הצפייה והתקווה הזאת כל פעם מחדש. טוב אז זהו. הוצאתי את זה. אחרי הכל זה פורום אכזבות,לא?! אז הינה-עוד אכזבה מעצמי... שיהיה לכולם סופ"ש יותר טוב משלי יהיה ואני מקווה לכתוב כאן בפעם הבאה בנימה קצת יותר אופטימית... גילי
היי לכל מי שעדיין זוכר אותי זה בטח יישמע טפשי אבל אני בוכה עכשיו בגלל ציון במבחן מטופש. כל האכזבות שלי מתחילת הלימודים שהלכו והצטברו מתפרצות עכשיו החוצה. עוד פעם לעבור על רשימת התעודות זהות ולקבל בום לפרצוף ולצחוק על זה שבכלל היו לי צפיות. והכי גרוע זה שוב לעבור על הציונים של אנשים אחרים ולספור כמה אנשים קיבלו מתחתיי ושוב לגלות שאני בשליש התחתון. אני מאלו שמורידים את הממוצע ונמאס לי כבר לזה!!!!! כל מי שאני מספרת לו את זה אומר לי שאני לוקחת את זה יותר מדי קשה ואני לא יכולה כבר לשמוע את זה יותר(ואני גם יודעת שאם מישהו ייקרא את זה אז אני בטח גם אשמע את זה ממנו...). כי זה לא רק ציון. זה כל פעם מחדש להרגיש כל כך קטנה וכל פעם מחדש לקבל סטירה לפנים כשאנשים שיום לפני זה הסברתי להם את החומר מקבלים בשני ציונים ושלושה ממני. זה לשבת עכשיו וללמוד לעוד מבחן כשכל מה שמתנגן לי בראש זה שמה הטעם להמשיך לנסות אם בפעם הבאה שאני אלך לבדוק את הציון אז זה יהיה שוב פעם הציפייה הזאת וההתעוררות המרה למציאות שאחריה. אני לא יודעת איך אני אמורה להחזיק מעמד ככה עוד שלוש שנים. אני לא מבינה איך אנשים שורדים את זה. ולחשוב שאני מקריבה כל כך הרבה בשביל להיכשל שוב ושוב. כל הדברים שוויתרתי עליהם וכל מה שהחזיק אותי זה הצפייה והתקווה הזאת כל פעם מחדש. טוב אז זהו. הוצאתי את זה. אחרי הכל זה פורום אכזבות,לא?! אז הינה-עוד אכזבה מעצמי... שיהיה לכולם סופ"ש יותר טוב משלי יהיה ואני מקווה לכתוב כאן בפעם הבאה בנימה קצת יותר אופטימית... גילי
