../images/Emo7.gif

מסתובבת כבר יותר משבוע עם מועקות כבדות. לא דבר שניתן לפתור בעתיד הקרוב, אבל לפחות בעבר יכולתי לפרוק חלקית כאן, אצלנו, בבית הזה שלנו. גם זה עבר/אבד. אולי נגמר, אולי ימצא שוב. כרגע, זה המצב. ועצוב לי. ומר לי. וכואב לי. וכבד לי. ולבד לי, אבל לא מספיק לבד לי. ורוצה. כל כך רוצה. ואין... חיפושית נ.ב. וכמובן, ברוח הימים האלו שעוברים עלי - "שגיאה בדף", ולא נשלח. וצריכה לאזור שוב את מעט הכח, ולכתוב שוב, ולקוות שישלח הפעם, ולקוות ששוב לא ישלח. וזהו.
 
לקוות שכן ישלח

כי אם לא ישלח, ישארו הדברים בתוך הבטן שלך. צפופים חמימים ,ושלך. אבל לא יצאו לאוויר העולם. ואיש לא ידע מה שעובר עלייך. שעצוב לך ומר לך וכואב לך ולבד לך ולא מספיק לבד לך. ומודה שלא ממש הבנתי מה מעיק עלייך אולי כי לא סיפרת? אולי כי זה לא המקום? אבל כן יודעת, שמה שנשאר בבטן גודל וצומח ומשריש שם שורשים של עץ באובאב. ואחר כך קשה להוציא את השתיל הקטן כי הוא כבר הפך לעץ עבות. אז מצאי את הפינה שלך את המקום הבטוח עבורך ותוציאי את המועקות הכבדות. רק לפרוק. כי לפתור זה כבר יותר מסובך. אבל למצוא אוזן,וכתף-אפשר ומניסיון, זה גם עוזר.
 
../images/Emo24.gif גדול ו ../images/Emo35.gif קטנה

שלומלום לך, חש את כאבך ושולח לך את אהבתי אך רוצה לשאול על משהו שכתבת: "....אבל לפחות בעבר יכולתי לפרוק חלקית כאן, אצלנו, בבית הזה שלנו. גם זה עבר/אבד. אולי נגמר, אולי ימצא שוב. כרגע, זה המצב" למה זה המצב כרגע? מי יצר את המצב? מה ביכולתך לעשות על מנת שתוכלי לשתף כאן בבית הזה שלנו? והכי חשוב האם את בטוחה שזה המצב? אינני יודע למה כוונתך אך אולי יש דרך בה תוכלי כן לשתף אם בתגובה כללית ואם בפניה במסר אישי למישהו? שלומלום
 
טישו רב שימושי

לצערי לא יכולה להציע לך כרגע מילים מנחמות. לא יודעת על מה הכאב ומאיפה עולה הצעקה, אבל מה שכן יכולה לעשות כרגע בשבילך, זה לדאוג שזה יחזור להיות למעלה, אולי בכל זאת תחליטי, לשתף במה שכל כך כואב. יש פה מספיק אנשים טובים כדי שלא תרגישי כאן לבד...
 
אם בעבר זה עזר...

למה שעכשיו לא יעזור נסי.. שתפי... מקסימום - מה הפסדת ??? ועצה קטנה - אם לפעמים זה לא נשלח: לפני שאת לוחצת על שלח עשי העתק כך שאם לא נשלח תוכלי לעשות רק הדבק.... בכל מקרה מאחלת לך יום טוב - הכי שרק אפשר !!!!!
 
חיפושית......

מזמן לא כתבתי כאן, גם בימים שהיה לי רע מאד מאד ועצוב וכבד ומעיק על הלב, וקשה יותר מתמיד.... אבל מי כמוך יודע, שלא תמיד חייבים לכתוב כאן על כל המועקות, תמיד יש חבר/ה אחד/ת טוב/ה שניתן לפתוח בפניה/ו את סגור ליבינו, את הכואב, ולהקל את הכאב. והכי חשוב... שתהיי את עצמך חזקה, שתמצאי לך את הדרך להתגבר עליהן, על המועקות הכבדות האלה. אני אישית, כשלוחץ עלי, יורדת לחוף הים, צועדת שם, ותאמיני לי, חוזרת קצת יותר קלה - ולא רק מבחינת המשקל, אלא חלק מהמועקות קופצות להן כנראה למים. אז תנסי, תתחזקי, ואולי גם ייקל לך.
 

מייקי69

New member
לא אבד ולא עבר ולא נעליים

האמת, שאני זוכרת את עצמי ממתינה לך שתוציאי קצת מהבטן, שתשתפי.... היתה פה פעם איזו חגיגת שדים, אם זכור לי היטב חיכיתי לך כמעט עד בוש
עכשיו ´סתכלי קטע מדהים : אני פה ! ראית מה זה? טאדאאאאאאם!!!! לא "אבדתי" ולא "עברתי" ואני לא שולחת לך חיבוק, כי אם הבטחה: אני פה! עם איפור, בלי איפור, לא רלוונטי. את רשאית להשתמש בי. מה שכן, אני כן זוכרת פעם אחת שהצלחת להגיע ולספר כאן משהו מהבטן. האם היה אז כל כך גרוע? את מוזמנת לנסות אותנו שוב, מבטיחה לך שלא תתאכזבי!
 
../images/Emo51.gif לכולם

זה, פשוט, היה שבוע מעט עמוס, רגשית. הצעקה הזאת ששיחררתי כאן הועילה מאד. שבוע טוב לכולנו, אוהבת, חיפושית
 
למעלה