קרה לי משהו דומה
אני מבינה את ההתייסרות שלך ורוצה שתדעי שגם אצלנו היה משהו דומה. אני ידעתי שאימא שלי חולה ובכל זאת לא יודעת מה חשבתי לעצמי ואמרתי לה משהו לא יפה על איך שהשיער שלה נראה אחרי ההקרנות והנשירה כתוצאה מהן. סבתא שלי היתה צריכה להתקשר אלי ולספר לי שאימא שלי נפגעה מזה... זה היה נורא, פשוט זוועה. שנים אח"כ הדחקתי את זה מרוב שכעסתי על עצמי, ורק לפני איזה שנה וחצי זה פתאם יצא אצל הפסיכולוגית שלי עם הרבה בכי. אני יכולה לומר לך שאחרי הכל, סלחתי לעצמי והשלמתי עם זה שהיתי נערה מתבגרת והתקשתי להתמודד עם ההתמוטטות המוקדמת הזאת של מי שהביאה אותי לעולם, ולכן אני לא צריכה לשפוט את עצמי בכזו חומרה. אני מאד מקווה בשבילך שיום אחד תוכלי להגיע למצב של השלמה וקבלה של ההתנהגות שלך בזמן שאימא שלך היתה חולה, את בסך הכל בן אדם....לא ידעת כלום, זה בכלל נותן לך נקודות זכות. לא ידעת שאת צריכה להיות אולי יותר רגישה בנושא השיער....באמת מקווה שיום אחד תסלחי לעצמך, זה יכול לתת תחושת שחרור וקבלה מאד גדולה של הדברים.