../images/Emo7.gif

שוב אמא הפכה את החדר שוב אין מצעים שוב היא לקחה לי חולצות מגבות הכל שוב היא נגעה לי שוב אני בוכה שוב אני אומרת ושוב היא לא מקשיבה שוב נימאס לי אין לי כוח
 
אוקיי. אחרי שנירגעתי...

עכשיו אני צריכה למצוא שיטה איך אני לא נכנסת מזה ללחץ.
 
יש עצות?

עד עכשיו הכנתי רשימה קצרה של רעיונות 1. פשוט להתעלם מזה 2. לחשוב שהכל יהיה בסדר עד הערב 3. לחשוב שבתכלס זה לא אומר שום דבר רע ושזה לא צריך או אמור להיות משהו רע 4. ללכת לישון וככה להעביר את ההרגשה יש לכם גם רעיונות?
 

נטלנה

New member
יופי של רעיונות

אולי גם אפשר לצאת לסיבוב ניקוי ראש בחוץ ולקנות איזה ארטיק טעים
(לא היה אייקון של ארטיק
) הליכה בחוץ , בעיקר בערב , יכולה להטיב עם הנשמה ולהרגיע את התקף החרדה
 
טיול בשמש?

לקרוא ספר! לשבת בשמש....... אבל בקיץ זה עינוי :S אולי בחורף. גם להסתכל על הגשם יורד זה מרגיע מאוד.
 

נטלנה

New member
../images/Emo201.gif ../images/Emo201.gif ../images/Emo201.gif אוי...

האם את יכולה לסכם עם אמך שאת תהיה אחראית על הסדר והנקיון בחדרך? תנסי להציג את זה בקטע של תועלת: כך את עוזרת לה עם מטלות הבית תרגישי טוב חמודה
נטלי
 
אני כבר עשיתי את ההסכם הזה

אני לא מבינה את הרעיון של החלפת המצעים כל שבועיים למען האמת. אני לא רואה את ההיגיון שבזה. אני מסדרת את החדר שלי, אין פעם שהוא יהיה מבולגן. אני מנקה מה שצריך. אני צריכה להבין את ההיגיון מאחורי המעשה...
 

נטלנה

New member
ובכל זאת תנסי לעשות איזה "ריענון הסכם" שכזה

לפי דעתי גם מי שלא סובל מ אוסידי לא כל כך אוהב ש"מתעסקים" עם החדר והדברים שלו
 

שמש47

New member
אני איתך

אל תהיי עצובה חמודה אני כאן איתך. אני נותת לך יד. את לא לבד. שמש
 

Jolteon

New member
כולנו איתך

מקווה שעכשיו יותר טוב =\ תזכרי שכולנו איתך
 

אמא11

New member
היי נשמה (נפש נפש)

לא הייתי אתמול בפורום וקראתי את כל השירשור בדיעבד. התמיכה של כולם מאד ריגשה אותי, והתרגשתי גם ממך. כל ההתיחסות למה שקרה היא ברמה אחרת מאשר לפני כמה חודשים. יש לך התקדמות עצומה ואני חושבת שזה בזכות ה"טיפול העצמי" שלך. כל הכבוד!!!!!! ושתהיה לך שבת נחמדה תמי
 
למעלה