וואי נועה.. תודה..
אני כ"כ מאושרת לשמוע את הדברים האלה.. אני צריכה שוב לקרוא את הספר 'הוא פשוט לא בעניין'..(קראתי אותו פעמיים ובא לי שוב..) וזכוכיות.. דווקא דייקת.. דייקת לגמרי.. מפחיד אותי לחשוב שלעולם לא אתאהב שוב.. זה הפחד הכי גדול שלי.. מפחיד אותי להתחתן עם מישהו שאני לא אצליח לאהוב כמו את האהבה הראשונה.. כמובן שאני צריכה להכניס לראש שלי שיותר מפחיד זה להתחתן עם מישהו שלא יאהב אותי.. סאטין.. כ"כ צודקת.. אין..! פשוט צודקת.. גם את זכוכיות.. אבל כל פעם אני שוכחת..מוחקת, לא רוצה לחזור לעבר ואז שוב מקבלת סטירה מהחיים... (יש לזה קשר לזה שאנחנו שוב בקשר?..-ידידותי אגב..) יש לי חור קטן בלב, לפעמים הוא גדל לפעמים אני בכלל לא מרגישה אותו.. הפחד הכי גדול שלי תמיד נובע מהמחשבה שאת האהבה האמיתית השארתי מאחור... שאת הבעל שלי לא אצליח אף פעם לאהוב כמו אותו.. לפעמים אני כ"כ צוחקת על זה.. ולפעמים אני כ"כ בוכה מזה.. מה שבטוח דיי מבולבלת.. הכי מצחיק זה שהייתה לו חברה לפניי במשך 3 שנים, הם נפרדו חזרו נפרדו חזרו.. ורק כשאני הגעתי זה פשוט הפסיק.. הם נפרדו(כבר שנה) ולא חזרו...הוא אמר שבהחלט לא מתכוון לעשות זאת. כל מילה שאמרתי לו בזמנו הוא הפנים כ"כ..(הוא פשוט מדבר כמוני עכשיו..) הכל.. כולל הכל.. אני נידהמת.. הוא גם מתחיל כזה קצת להתחזק(בקטע הדתי).. ובכלל.. לי היו קטעים שבכלל לא הקפדתי בקטע הדתי(אני אזכיר שאני בחורה דתיה)אבל עכשיו שוב אני 'חוזרת לעצמי'.. וכל זה קורה ממש באופן מפתיע לחזרה שלו בתשובה.. דיברתי איתו, פרצתי בבכי כמו ילדה קטנה.. מתי אני ישחרר את הלב מהמחשבות עליו?.. רק הוא בשמיים יודע.. האמת?... אם היה ברור לי כשמש שהוא לא האחד, אני חושבת שהייתי עושה מאמצים עילאיים 'לשחרר' את הלב שלי ממנו אבל תמיד חולפת המחשבה בראש ש'אם הוא האחד?..'.. אבל כמו שאת אומרת סאטין, האחד לא אמור לגרום ללב שלי כאלה כאבים.. להיפך, למנוע ממני כאבי לב האמת היא שיש לי מודעות עצמית.. אני יודעת מי אני, מה מגיע לי וכו'.. אני יודעת שאני מסוגלת לתת כ"כ הרבה.. בלי סוף.. אבל אני כ"כ מבולבלת.. האם זה האחד שאני צריכה להיות איתו?... בכיתי המוןןןן אתמול בטלפון.. דיברנו מלא..(בערך 4 שעות..) אמרתי לו שאהבתי אותו כ"כ ושבאמת חשבתי על להתחתן איתו.. הוא בהמשך השיחה זרק ככה בחצי פה:"את רוצה להתחתן איתי?..אני מתחתן איתך".. לא יודעת אם חצי הומור חצי ציניות או לגמרי בציניות.. בכל מקרה אמרתי לו שלא.. הוא ניסה להסביר לי כמה שאני בחורה יפה/טובה/חכמה ובלה בלה..ושאין מצב שאני לא אמצא את אהבת חיי..אבל זה לא עזר..(סליחה על ההתבטאויות הילדותיות משהו בקשר ל'חתונה' וכל זה..) אומרת 'לא' ומתכוונת ל'הלוואי שזה זה'... העניין הוא שצריך לרצות לוותר, ולהוציא את ה'פנטזיה' הזו מהראש של היד ביד איתו.. כל החיים.. אני לא יודעת אם אני בכלל מוכנה לוותר.. אבל לא יודעת.. לפעמים קופצת לי המחשבה לראש ש'מי הוא היה בכלל לפני שהכרתי אותו..?..אני יכולה להתאהב באחר באותה מידה אם לא יותר'.. בקיצור.. אני כ"כ מבולבלת.. שירים עושים לי יותר מדיי רע.. ולפעמים באמצע החיים זולגות לי דמעות(זה קרה לי באמצע העבודה ואני כזה מנסה להסתיר את הפנים) וכמובן, לפעמים יש את השכל.. אוי השכל הזה.. אני מה זה אוהבת כשהוא שולט בעניינים.. הייתי רוצה מאוד שהוא ישלוט בעניינים תמיד.. הכי מצחיק שעד לפני כמה זמן, בכלל לא זכרתי אותו.. ניתקתי קשר לגמרי, ואמרתי לו בפירוש 'אנחנו לא מדברים' והוא שלח מזל טוב ליומולדת,לא הגבתי כלום.. בסוף היה לי איזה רגע משבר, כתבתי הודעה.. וכמו שחברה טובה אמרה לי:'לבנות יש קטע כזה שהן חושבות ובמהלך המחשבה הן כבר מוצאות את עצמן עושות בדיוק מה הלב רצה והשכל לא רצה' טעות..!!! פשוט טעות..! הוא גם אמר לי.. 'אל תיפגעי אבל את לא מספיק יציבה בחיים.. את מחליטה, עושה, ובסוף משנה את הכל'.. פאקקקק.. אז למה אתה נזכר בי באמצע החיים.. בכל מקרה, כמו טיפשה הבטחתי לו שאני קונה לו ספר(ספר שממש יתאים לו וכבר מלא זמן רציתי לקנות לו) ועכשיו כשאני חושבת על זה, אני בכלל רוצה לנתק כל קשר איתו, איך אני אקנה לו את הספר הזה?.. לא משנה, בכל מקרה.. שוב יצאתי יותר מבולבלת מקודם לכן..
). בלב שלנו יש המון המון מקום להרבה אנשים. ויש מקום אחד- יותר גדול מכולם- ששמור לאחד והיחיד- הבחור שלעולם, אבל פשוט לעולם לא ירצה שתרגישי ככה, הבחור שיעמוד לצידך באש ובמים, בטוב וברע, תמיד. יאללה, נגמר אז נגמר