חזרתי עכשיו מהלוויה
יצאנו לפני אחת וחצי... היתה לה הלוויה כמעט ממלכתית... מאות בני משפחה שלא היה לי בכלל מושג על קיומם היו שם!!! רק ההספדים נמשכו כמעט חצי שעה!! חחח, בגיל 104 היא הלכה בגלל שבר ארור ברגל.. כסא שלא הונח טוב...
אבל מה שכן.. האישה הזאת הייתה גדולה מהחיים..! ביום שבת באתי עם המשפחה לבקר אותה.. אישה בת 104 עם רגל שבורה שוכבת במיטה ומחייכת!! וצוחקת!! ושמחה!! אני כש
סדקתי את ה
זרת של הרגל שלי קיטרתי יותר ממנה..! פתאום היא רואה שאני קצת עייף, אז היא זזה לפנות לי מקום במיטה (מיטה ליחיד, שלא יהיו אי הבנות) ואומרת לי "בוא תשכב"..! אח של סבתא שלי, שבבית שלו היא התגוררה.. היא הזהירה אותו שלא יעלה על דעתו שלא לקחת אותה לחתונה של קרוב משפחה שהייתה בשבת..!!! הוא לקח אותה על הידיים, והביא אותה עם רגל שבורה לעזרת נשים ואח"כ החזיר אותה הביתה.. לפחות היא נפטרה בגיל 104 במיתת נשיקה אחרי שהיא סיימה את כל התכניות שלה ואפילו זכתה לראות את הצאצא הראשון שלה (צאצא מוגדר כבן של הנין).
