משהו שעשיתי לפני שבועיים בערך.
כשהיה לי קשה, או לפחות קצת לפני שהיה לי באמת קשה. אז לפעמים אני עושה את זה... תוך כדי הקשבה לשיר אני מתרגם אותו. על המקום, לא יודע למה. כשראיתי את החתימה שלך נורא רציתי להביא לך אותו, אבל שוב שכחתי בצבא. קרוע חשבתי שראיתי אותה נכנסת לחיי היא הייתה טובה הגיעה כאילו שהיא מתכוונת לאהוב, היא הראתה לי מה זה אומר לבכות. לא יכול להיות שאת זו שאהבתי, לא נראה שאת יודעת או איכפת לך מה ליבך אומר, אני לא מכיר אותך יותר. אין שום דבר איפה שהיא פעם הייתה, השיחה התייבשה לה, וזה מה שקורה: שום דבר לא בסדר, אני קרוע! אין לי אמונה, וכך אני מרגיש: קר לי ואני מתבייש, שוכב ערום על הרצפה. אשליות לעולם לא משתנות, למשהו אמיתי, עיני פקוחות ואני יכול לראות את השמיים הקרועים את קצת מאחרת, ואני כבר קרוע. אז כנראה שהגורל סיפר לנו נכון, הייתי צריך לראות מה היה שם באמת ולא איזה תעתוע, אבל נכנסת לי מתחת לעוקרים ועכשיו: לא איכפת לי ואין לי מזל, אני כבר לא מתגעגע לזה כל כך, יש כל כך הרבה דברים ש: אני לא יכול לגעת אני קרוע! אין לי אמונה, וכך אני מרגיש: קר לי ואני מתבייש, שוכב ערום על הרצפה. אשליות לעולם לא משתנות, למשהו אמיתי, עיני פקוחות ואני יכול לראות את השמיים הקרועים את קצת מאחרת, ואני כבר קרוע. אין שום דבר איפה שהיא פעם הייתה, ההשראה שלי התייבשה, וזה מה שקורה: שום דבר לא בסדר - אני קרוע! אין לי אמונה, וכך אני מרגיש: קר לי ואני מתבייש, שוכב ערום על הרצפה. אשליות לעולם לא משתנות, למשהו אמיתי, עיני פקוחות ואני יכול לראות את השמיים הקרועים אין לי אמונה וכך אני מרגייייש: קר לי ואני מתבייש קשור על הרצפה את קצת מאחרת, ואני כבר קרוע.. oh! בגרסא האקוסטית, ממולץ לכולם. ארז.