בנות אני מעריצה אתכן!! ופיצ - שולחת ../images/Emo24.gif
יקירותיי, אין עליכן!! כל הכבוד על הנחישות. אני- אין סיכוי שאני עושה חצי מהדיאטה הזו. כי אם אני לא אוכל קמח ומוצרי חלב וקפה, אז אין לי מה לאכול......אני חיה על פחמימות, סוכרים ומוצרי חלב. אוכלת מעט מאד בשר (כבר כתבתי פעם שאני מפונקת???) לא אוכלת עוף ומוצריו, כן אוהבת דגים אבל.... אני לא מבשלת!! אני מאד אוהבת פירות וירקות, אבל צורת החיים שלי היא כזו שאני לא אוכלת מסודר בכלל. הרבה פעמים הכרזתי שאני הולכת לשנות ו...... אתן מוזמנות לדמיין, כמובן שלא שיניתי כלום..... אני אוכלת מה שבא לי, מתי שבא לי.... אין סיכוי שאדבוק בדיאטת אנדו מעבר לחצי שעה. אולי בלילה, כשאני ישנה... וגם אז אני חולמת על וופל בלגי או גלידה, וקמה, לוקחת מונית (לא נוהגת....) לחנות גלידה וקונה גלידה..........הזוי, אבל זה מה יש. פיצפיצ, מקווה שאת חשה יותר טוב. מאד חשוב שתלמדי לזהות את הרגעים שבהם את חשה בחולשה, קולות מתרחקים, סחרחורת, בחילה,, טשטוש ראייה. במצבים כאלה, אם יש לך אפשרות לשכב- מעולה!! אם לא, פשוט לשבת, גם במחיר של להתיישב על הרצפה. אם יש לפחות כיסא, רצוי לשבת ואז להרכין ראש בין הברכיים, על מנת להחיש זרימת דם למוח..... שכן עלפון, זה למעשה מנגנון הגנה של הגוף. כהמוח לא מקבל מספיק חמצן (באמצעות זרימת דם) מסיבות שונות ומשונות, אז הגוף מביא את האדם למצב של שכיבה, ואז מוגברת אוטומטית זרימת הדף למוח..... יש לנו גוף מאד חכם.... מעבר לכך, דימום רקטלי רק בזמן ווסת, אופייני למוקדי אנדו שיושבים על המעי. אבל כמובן תמיד צריך לשלול משהו אחר, כמו פוליפ במעי שמדמם..... לשם כך הפנו אותך לקולונו..... בזמנו כתבתי לך לברר אם קולונו הכרחי עבורך, לא לקחתי בחשבון שאת אנמית ומדממת - אם כך, אין מנוס מקולונו. אבל אם עושים בהרדמה (מה שהבנתי שהכרחי במקרה שלך) אזי לא תחושי בכלום ואין בעיה.... מה שכן, חשוב שתבררי את סיבת האנמיה. יש מגוון סיבות, וצריך לטפל בזה. כתבת מה ההמוגלובין שלך, את יודעת מה ערך הברזל? פריטין? טרנספרין? (שני האחרונים הם מחסני ברזל) ויטמין B12? חומצה פולית? עברת כבר בירור מקיף אצל המטולוג? (מצטערת, לא זוכרת במפורט את כל הסיפור....). זה דברים שחשוב לבדוק. עירוי ברזל יסייע למי שהאנמיה היא על רקע חוסר בברזל, אבל לא למי שהאנמיה היא על רקע אחר..... בקיצור יקירתי, המלצתי היא שכרגע תנסי להנות כמה שאפשר מהטיול, ולחשוב כמה שפחות על בעיות וכאבים. כמובן לא להקל ראש, וכן להקשיב לגוף ולאותות שהוא משדר לנו. תזרמי עם התחושות של הגוף. תנוחי כשצריך וכשתחושי חזקה מספיק אפשר גם לנסות לטייל אבל כמובן עם ליווי. כשתחזרי לארץ, רצוי לשבת ולארגן מראש מי הרופאים אליהם את צריכה לקבוע תור, איזה בדיקות את צריכה ולהתחיל לקבוע תורים לכל מי שצריך ולעבור בירור מסודר ומקיף. אני בטוחה שתהיי הרבה יותר רגועה אחרי שתעשי קצת סדר בבלגן של כל הסימפטומים שלך. יכול להיות שכולם קשורים לאותו הדבר, יכול להיות שלו. אבל זה יעשה לך קצת סדר, ותוכלי לראות כיצד את ממשיכה קדימה. מציעה לך לנסות לא להתרגש מכמות התורים / בדיקות, אלא לראות את זה כפרוייקט שקשור לאחד הדברים היותר חשובים בחיים - הגוף שלך. כך אני התייחסתי לזה כשהייתי צריכה בטווח של פחות מחודש המון תורים ובדיקות. פשוט עשיתי קלסר וסדרתי שם הכל - ייעוצים, תשובות של בדיקות, הפנייה לבדיקות, טפסי 17 וכו'. זה נתן לי תחושה של שליטה וסדר (כבר כתבתי שאני Control Freek?). זהו, בנוסף, שולחת לך ולכל חבורתיי לפורום המון
בתקווה שנוכל לשתף זו את זו ביותר בשורות טובות, ושוב מודה לכל אחת ואחת על התמיכה והתחושה של בית. פז.