חברים... ../images/Emo9.gif תודה רבה רבה ../images/Emo13.gif
באמת עודדתם אותי.. אני מרגישה הרבה יותר טוב.. הרגע נכנסתי הביתה.. אמממ... אם אתם רוצים לשמוע את הסיבה.. אז.. הנה : אתמול חברה שלי מאשדוד [חברת ילדות, כבר 10 שנים] ישנה אצלי, וחבר שלי בא. הכל היה סבבה, ישבנו בממ"ד, אכלנו, צחקנו, ואז ידיד שלי אמר שהוא בא [בהתחלה הוא התחרט, ואחרי שנייה אמר "טוב נו די אני בא!"]. סבבה, הוא בא, ישבנו דיברנו.. אחר כך הוא התחיל לרעוד.. הבאתי לו שמיכה והוא לא הפסיק.. שאלתי אותו אם הכל בסדר, אז הוא ענה שכן, פשוט בחודש האחרון הוא לא אכל בכלל, רק לפני כמה ימים הוא התחיל לאכול.. בקיצור, התחלתי לדאוג והכל.. אח"כ הכל היה בסדר, ואחרי זה הוא הלך הביתה. הוא הגיע הביתה ושלח לנו הודעה - עד אז חבר שלי כבר הלך הביתה. הוא התקשר ודיברנו איתו בטלפון.. בהתחלה היה נחמד והכל, אמרתי לו שמה שלא קרה לו - אני לא אתחיל לחקור, אבל אם הוא צריך משהו אז הוא תמיד יכול לבוא אליי, ואני תמיד אעזור לו.. ואח"כ הוא אמר שאני והוא כבר לא כמו פעם [פעם היינו ידידים כאלה, שרק אם יוצא אז נפגשים, לא מתקשרים ולא מדברים משהו מיוחד, סתם ידיד כזה אתם יודעים], הוא טען שמאז שאני עם חבר שלי אני לא שמה גרוש על אפחד, ואני לא מתקשרת אליו יותר, ולא מדברת איתו יותר [מה שגם לפני שהייתי עם חבר שלי לא עשיתי ממש]... הייתי המומה. התחלתי לבכות ופשוט ניתקתי. חברה שלי המשיכה לדבר איתו.. לא ידעתי מה לעשות, אני מאוד פגיעה. היה לי מאוד קשה לקבל את זה. אחרי זה אזרתי אומץ והמשכנו לדבר. הבנתי את הטעויות שלי, והוא אפילו אמר לי שהוא לא מחבב במיוחד את חבר שלי אבל הוא שמח שאנחנו ביחד. אמרתי לו שאני מאוד אוהבת אותו בתור ידיד, ושאם הוא צריך משהו שתמיד יבוא אליי.. הוא ביקש שנשמור עכשיו על קשר חזק מתמיד - שנדבר כל הזמן בטלפון, שניפגש אחה"צ וכ'ו... אין לי בעיה. פשוט, קשה לי קצת לקבל את זה כ"כ מהר. אבל אני אעשה ה-כ-ל כדי שהוא ירגיש יותר טוב... הוא באמת חשוב לי !! עכשיו.. הייתי צריכה לספר על זה לחבר שלי.. והוא קצת קנאי.. אז דיברתי איתו - אני לא יכולה להסתיר ממנו דבר כזה, או דבר בכלל.. בתחלה הוא לא הבין, היה מבולבל, ואח"כ בכה.. הוא חשב שאני עוזבת אותו בשביל הידיד שלי.. ואחרי שהסברתי לו, הוא הבין שידיד שלי בכלל מנסה לקחת אותי ממנו.. הסברתי לו שזה ממש לא ככה, ובסוף הוא הבין. אני מקווה שיהיה בסדר.. ירדה לי אבן די ענקית מהלב אחרי שדיברתי איתו. אני מאוד מקווה שעכשיו הכל הולך להיות בסדר. קשה לי לקבל את העובדה שעכשיו אני צריכה להיות 'אחראית' לכל מה שקורה לו. הוא באמת חשוב לי, באמת, ואני מאוד דואגת לו - אבל להפוך לידיד צמוד בכזו מהירות... זה די מלחיץ.. בכל מקרה.. אני פחות או יותר בסדר.. אני שמחה שכתבתם לי כשהייתי צריכה אתכם.. זה מאוד חשוב לי.. אז שוב תודה ענקית
ו... זייהו.. אני מקווה שהכל יהיה בסדר איתו, איתי ועם החבר..
אני בסיבוך לא נורמאלי...
אני אכתוב לכם יותר מאוחר את הסיפור, כשאני אוכל לדבר על זה.. בינתיים, מה אתם עושים כשממש רע לכם ?!
ותזכרו תמיד שאני אוהבת אתכם.. ותודה רבה לכם על הכל !! ממש הכל !!
