היי דניתוש, ../images/Emo10.gif
דניתוש, נורא מצטערת על השלילי המגעיל, ועל המאמצים הרבים שלא העלו כלום. תרשי לעצמך לבכות, ואולי אפילו תצאי לאיזה סיבוב קצר בחוץ, תנשמי קצת אוויר... תאגרי כוחות להמשיך ולחתור.. אני רוצה להגיד לך שיהיה בסדר, ושהכל עוד יסתדר, ושבעוד שנה תחבקי תינוק קטן, או בטן עגולה וגדולה - אבל אני לא אגיד, כי אני יודעת שבאמת אי אפשר לדעת מתי... זה תהליך קשה וארוך - חוסר הוודאות משגע ומטריף.. אבל - אני שולחת לך חיבוקים וחיזוקים, ומתפללת בשבילך, שיגמר כבר הכל. ודבר חשוב - אל תפחדי לעבור לשלב הבא.. גם אני מרגישה ככה בכל פעם שאני משודרגת.. כשעברתי מאיקקלומין לזריקות הייתי בהיסטריה של בכי ותחושה של סוף עולם. הנה, זה רק גרם לי לטוב (יחסי, כן..) כי אני מרגישה שאני מתקדמת ומתקרבת למטרה. מה זה משנה באיזה שלב זה יגיע בסופו של דבר? טבעי, איקקלומין, זריקות, אי.וי.אף... בסופו של דבר התינוק הוא אותו תינוק. (זה כמו שלא משנה איזה טסט עוברים, כי בסופו של דבר כולם נוהגים אותו דבר {בערך
}).. דניתוש, חזקי ואמצי! שלך, באאבו
ממש כמו שעון!!! זה לא ייאמן!!!! ההזרעה נכשלה...והנה אני כאן לא יכולה להפסיק לבכות, פשוט הדמעות יורדות לי בלי שליטה וכולם במשרד שואלים מה קרה!! והרי אף אחד לא יודע!! אני כ"כ פוחדת לעלות לשלב הבא... כ"כ פוחדת...
