עצוב כל כך.

../images/Emo7.gif../images/Emo16.gif עצוב כל כך.

חיפשתי משהו לכתוב, ואין לי שום מילים. אני יושב ובוכה, כמו ילד קטן. ששה ילדים כל כך יפים, מול עולם כל כך מכוער, אכזר, אלים. אחזור לכאן מחר, כנראה. היום אני פשוט לא יכול יותר.
 

תמיר1991

New member
אכן לא יאמן../images/Emo16.gif

אנחנו מדסקסים על בולים בזמן שכלבים חסרי לב מרטשים גופות של חיילים שהגנו על המולדת. יהי זכרם ברוך! תמיר.
 

doroni10

New member
../images/Emo16.gifלעיתים הזכרון שלנו קצר מדי

וממהרים אנו לשכוח. אחד החיילים אמו עובדת באוניברסיטה העברית כידוע לי. דורון,
 

powo

New member
../images/Emo16.gif יום עצוב לעם ישראל../images/Emo16.gif

יהיה זיכרם ברוך.
 
../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gifמחריד../images/Emo7.gif

זה ממש לא ייאמן, אי אפשר להאמין
 

גל ים..

New member
להאמין בטוב שבעולם הזה....../images/Emo7.gif

כך הוא שר אתמול דוד ד'אור ואני מתבוננת בפניו ושואלת האומנם?? גם אנחנו האמנו ילדי ששת הימים שזו תהיה המלחמה האחרונה..הרי יהורם גאון הבטיח לנו זאת וגם לבנו שלא ילך יותר אל הצבא..והנה הוא מזמזם שיר חדש בני שלי הבטחתי לשמור עליך מכל רע..הבטחתי שלא תלך יותר אל הצבא והרי בשביל זה נלחמתי בשביל זה חירפתי את נפשי בכל יום רגע ושעה.. והיום בני אני מלווה אותך בלב רוטט ובנשימה חנוקה אל אותו הצבא שבו אני נלחמתי ואל אותם מלחמות שאני לחמתי ...ואני יודע בן הבטחות צריך לקיים ואני לא קיימתי ... ואתה מתבונן במציאות הישראלית שאין בשום מדינה בעולם ואתה שואל את ילדך מה הכי ארץ ישראלי בעיניו והוא עונה לך בפשטות הכי גמורה...אתה! ואתה מרים גבה ושואל איך הגעת לזה?? והוא עונה לך בשקט ואתה רואה את הדמעה שמבצבצת לו בקצה העין ..כן אבא אתה ורק אתה זה שיעור ההיסטוריה שלי בזכותך אני זוכר ויודע מתיי פרצה מלחמת יום כיפור ומתיי הסתיימה מלחמת ששת הימים..ומתיי יצאנו למלחמת לבנון ולפעולת אנטבה.....ואפילו מה אני עשיתי בדיוק בשנייה בה הודיעו שנרצח לנו ראש ממשלה... והוא רושם את תאריכי יום ההולדת של כל המשפחה..אתה רואה אבא תסתכל..הנה אמא נולדה בדיוק אחרי ששת הימים ..ואחיה נולד קצת אחרי יום הכיפורים וכך הוא ממשיך ומסקר את כל המלחמות והפעולות והמבצעים ולפתע הוא מביט אל אלבום התמונות המצהיב בפינה...ולוחש בשקט כן אבא גם אני כבר חלק מאותה מציאות ישראלית כל כך קשה... זוכר איך שנאתי המסכה ואת זוכרת אמא איך רצנו למקלט כשהיתה האזעקה וכמה פחדת אבל אני לא כי ידעתי ששום דבר רע לא יקרה לנו ...לא יודע למה אבל זו היתה מעין תחושה כזו בבטן שהכל יהיה יגמר בצורה טובה..ואת זוכרת אמא ששאלתי אותך אם באמת זו המלחמה האחרונה ואת שתקת?? ואני כל כך כעסתי שאת שותקת ולא אומרת לי שהכל בסדר כמו שנפלתי ופצעתי את ידי בשגגה.. אבל היום אמא אני לא כועס עלייך ואני אפילו מבין את שתיקתך ודמעתך שזלגה.. והתמונות מתעופפות ואתה ממשיך להתבונן עוד ועוד במציאות הארץ ישראלית הכל כך מוזרה..כשטיילת בשבת עם הילדים אל שדות החמנייה ולו כדי לראות בדרך את האירוסים הנפלאים שפורחים בזו העונה... כשלפתע אתה רואה מולך את הטנק הסורי שהונצח שם לזכר חללי מלחמת השחרור ויודע עוד תאריך יוכל בנך לציין בספר התאריכים שלו לשיעור ההיסטוריה הבא.. וכשאתה רוצה סתם לקחת יום חופשי של בטלה לצאת עם הילדה לטיול בדיזנגוף להביט בחלונות הראווה אתה מוצא עצמך שוב מביט על אנדרטה אחרת אך היא כל כך שונה ומוזרה אנדרטה לזכרן של ילדות בגילן של ילדותיך שלך שגם הן כל כך רצו לבוא לטייל בפורים בדיזנגוף ולהציץ אל חלון הראווה. והשאלות רודפות אותך איך זה קרה?? הרי הן לא היו חיילים במדים ולא חיילות שנשאו נשק בתיקן ולא יצאו לשום פעולה..הן היו רק תלמידות בית ספר שבאמתחתן אולי יכולת למצוא חולצה ממציאה של סוף עונה או מקסימום ליפסטיק של מבוגרים כדי לחוש את טעם הבגרות ולו לכמה שעות אך מישהו החליט אחרת עבורן .. והן ישארו לנצח ילדות בליספטיק של פורים לבושות כנסיכות מאגדה.. להאמין בטוב שיש בעולם הזה מקשיבה לשיר כשברקע כבר עולות מנגינות אחרות הבטחתם יונה עלה של זית..ואחי הצעיר יהודה....ורבקה זוהר שרה בדמעות הנער הזה עכשיו הוא מלאך מה עוד יברכוהו במה יבורך אלוהים אלוהים אלוהיםםםםםםםם לו רק הענקת לו חיים..... ואתה האלוהים שלי שמאחורי הברוש עשה שהוא יגיע ולא ישאיר אותי לחכות עד בוש...ואלוהים שלי כל כך רציתי לספר לך שהלילה חלמתי במיטה על כל כך הרבה משאלות ובקשות אך רק אחת רציתי נואשות.. שתביא לי את השלום ..כל כך רציתי להאמין שאתה ורק אתה תביא לי את היונה ששלחת לנוח.. אבל שוב התעוררתי הבוקר לקול מנגינה כל כך מוכרה לא של שלומי שבת וגם לא של ריטה..אלא מנגינת המבזק הידועה וידעתי מייד שמשהו כבר לא כשורה.. מציאות ארץ ישראלית כל כך מוכרה...מציאות שאין לה אח ורע בשום מדינה בעולם שאתה יצרת למעני ולמען ילדיך שלך... להאמין שיש עוד טוב בעולם הזה שאתה יצרת ...תן לי את הכוח ואת האמונה להאמין כדי שאוכל להבטיח אם לא לילדיי אז אולי לנכדיי יונה עם עלה של זית..להבטיח שהם לא יצטרכו ללכת לצבא..ולא יצטרכו להלחם בשום מלחמה..... להאמין בטוב שבעולם הזה...להאמין שאם אולי אאמין ממש חזק זה יקרה... האומנם ?? גלי
 
למעלה