אני כל כך מבינה לליבך...הפעם היית כל כך קרובה למטרה! אני יודעת כמה מתסכל זה בשבילך אבל זה משאיר תקווה עוד יותר גדולה לטיפול הבא...תנצלו את ההפסקה לאסיפת כוחות.שולחת לך
הלב נשבר. כל כך מקווים, כל כך קרובים - כבר רואים את האור בקצה, ואז זה נגמר
. מחבקת אותך חזק ומקווה שהרגיעה והומיאופטיה ייעשו את שלהם וצ'יק צ'ק תכנסי להריון והפעם ל- 9 חודשים שלמים. אבל לפני שמספידים הכל, עדיין מחזיקה אצבעות שאולי מחר, למרות הכל, פתאום תזרח השמש?