קשה לי

nira7up

New member
../images/Emo7.gif קשה לי

חשבתי גם לא לכתוב פה יותר כי אני רוצה לשכוח מהאבחנה. לא אכפת לי הכאב הפיזי ומה יהיה אבל בפנים אני מרוסקת. הבדיקות הוגינליות וההתעסקות עם "הנשיות" מאז הגילוי החזירו אותי אחורה לדברים שעברתי (ת"מ - בשפה קלה) ולא בא לי ללכת לבדיקות יותר
 
../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif

את אחרי ניתוח, תתחילי דיכוי שיתאים לך (התחלת כבר?) ולאט לאט תוכלי להגדיל את הפער בין בדיקה לבדיקה, עד שיספיקו ביקורות רק פעם ב-4 חודשים ואולי אף יותר. בנתיים קבלי חיבוקים חמים
 
../images/Emo201.gif

באמת מצב לא נעים בכלל, על כל הרגשות שצפים ועולים
אני עם מייקי שלאט לאט תוכלי להגדיל את הפערים בביקורות (אם זה מנחם אותך עכשיו) ובלי קשר לדברי מייקי- אני לא יודעת אם את מטופלת אצל פסיכולוג (או כל מטפל אחר בנושא), אבל אם לא אז הייתי ממליצה לך להתחיל עכשיו דיכוי עם הרגרסיה הנפשית שזורקת אותך אחורה זה לא בדיוק מתכון מוצלח... תרגישי טוב, מכל הבחינות!
 

nira7up

New member
../images/Emo23.gifתודה על התמיכה

אני עדיין לא על דיכוי
 
אפשר לשאול למה?

חבל, את אחרי ניתוח וכדי לשמור על תוצאות הניתוח. סליחה עם אני מחטטת וכמובן שהכל זה החלטה שלך... אבל חבל...
 
למעלה